מדרש תנחומא ט

א ‎בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב יִצְפֹּן לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם (משלי ב, ז). אָמַר רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן: תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים דּוֹר קִפֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן אֶת הַמִּילָה לְאַבְרָהָם (וכו', לךְ לךְ יא). רַבִּי יוֹנָתָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה דּוֹרוֹת קִפֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן תּוֹרָה לְדוֹר הַמִּדְבָּר. וְלָמָּה נִתְּנָה תּוֹרָה לְדוֹר הַמִּדְבָּר? שֶׁהָיוּ יְשָׁרִים. שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, אַחַר שְׁלֹשָה חֳדָשִׁים נָתַן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי. הֱוֵי, יִצְפֹּן לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה.