שולחן ערוך, אורח חיים קה
א הַמִּתְפַּלֵּל שְׁתֵּי תְּפִלּוֹת, זוֹ אַחַר זוֹ, צָרִיךְ לְהַמְתִּין בֵּין זוֹ לָזוֹ כְּדֵי הִלּוּךְ ד' אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת לְהִתְפַּלֵּל בִּלְשׁוֹן תְּחִנָּה.
מִשְׁנָה בְּרוּרָה
סָעִיף א
א (א) שתי תפלות - כגון שחרית ומוסף או ששכח ולא התפלל וצריך להשלימה בזמן תפלה שלאחריה ומתפלל שתים. והנה לפי מה שיבואר בסימן ק"ח במשנה ברורה דבין ששכח ערבית ומתפלל שחרית שתים להשלמה ובין ששכח שחרית ומתפלל מנחה שתים להשלמה צריך לומר אשרי בין תפלה לתפלה לא יצוייר דין זה רק בשכח תפלת המנחה שמתפלל ערבית שתים להשלמה דשם לא יאמר אשרי כמו שמבואר שם במ"ב דצריך עכ"פ להמתין כדי ד"א: ש"ע סָעִיף א
ב (ב) להמתין וכו' - ושיעור זה צריך להיות אחר שעקר רגליו ואמר עושה שלום וגו': ש"ע סָעִיף א
ג (ג) בין וכו' - כתב בספר שולחן שלמה וכן אם סיים שמונה עשרה אף שעדיין לא עקר רגליו ונזכר שטעה וצריך לחזור ולהתפלל ימתין כזה: ש"ע סָעִיף א
ד (ד) כדי הילוך וכו' - אפילו אינו רוצה לחזור למקומו אלא מתפלל שנית במקום שעומד שם כשפסע אחר תפלה הראשונה אבל לחזור למקומו אפי' אינו רוצה להתפלל שנית צריך להמתין כמש"כ בסימן קכ"ג: ש"ע סָעִיף א
מָגֵן אַבְרָהָם
סָעִיף א
א ב' תפלות. דוקא תפלת י"ח [כ"מ בטור]: ש"ע סָעִיף א
ב ד' אמות. אפילו אינו רוצה לחזור למקומו אלא מתפלל במקום שעומד שם עסי' קכ"ג ס"ב בהג"ה: ש"ע סָעִיף א
אֵשֶׁל אַבְרָהָם — פרי מגדים על המגן אברהם
סָעִיף א
א ב׳ תפלות עמ״א כ״מ בטור שכתב שחרית ומוסף או שחרית ומנחה. ועסי׳ ק״ח ס״ב דיאמר אשרי תי׳ הפרישה בין שחרית למנחה א״א אשרי כי לא נתקן אשרי בשחרית קודם תפלת י״ח ובערבית נמי לא נתקן אלא הואיל ואומר בלא״ה אשרי שנית א״כ יאמר ויתפלל ערבית יע״ש אבל הלבוש בק״ח ובנ״ץ דאחר מנחה יאמר אשרי ומתפלל שחרית א״כ קשה ועיין ב״ח ומ״ש הפרישה בערבית יאמר אשרי כי שכח במנחה לכאורה אפי׳ אמר אשרי יאמר בערבית פ״ש הואיל ונתקן במנחה באשרי ואי״ה בק״ח יבואר עוד: ש"ע סָעִיף א
ב ד׳ אמות עמ״א דאל״כ בלא״ה צריך לשהות ד״א ועב״ח דהך ד״א לאחר שעקר רגליו חשבינן ליה ואף שהה לאחר תחנונים כמה והתיישב דעתו אפ״ה לאחר שעקר רגליו ישהה ד״א: ש"ע סָעִיף א
מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל
סָעִיף א
א ב' תפלות כו' כ"מ בטור שכ' לדמיון כגון מוסף או שכח תפלה אחת וצריך להשלימה בתפלה הסמוכה לה כמ"ש סי' ק"ח: ש"ע סָעִיף א
ב (ס"ק ב) ד"א אפי' אינו רוצה כו' דאלת"ה בלא"ה צריך להמתין כדי הילוך ארבע אמות שלא יהיה ככלב שב על קיאו. כמ"ש לקמן סי' קכ"ג ס"ב בהגה"ה: ש"ע סָעִיף א
בְּאֵר הֵיטֵב
סָעִיף א
א תפלות. דוקא תפלת י"ח: ש"ע סָעִיף א
ב ד"א. אפי' אינו רוצה לחזור למקומו אלא מתפלל במקום שעומד שם. עיין סי' קכ"ג ס"ב בהג"ה: ש"ע סָעִיף א
בִּיאוּר הַגְרָ״א
סָעִיף א
א ס"א כדי הילוך כו'. תוס' שם בשם ירושלמי והוא בירושלמי שם: כדי שתהא כו'. לשון הרמב"ם וערש"י שם ד"ה שתחולל כו' ונקט לשון המבורר טפי: ש"ע סָעִיף א
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain. Pri Megadim (Eshel Avraham, Mishbetzot Zahav): Warsaw 1877 edition. באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org (GNU FDL 1.3)