שולחן ערוך, אורח חיים קטו
א מִפְּנֵי שֶׁמּוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה הִיא הַבִּינָה וְהַשֵּׂכֶל, קָבְעוּ בִּרְכַּת אַתָּה חוֹנֵן רֹאשׁ לָאֶמְצָעִיּוֹת, שֶׁאִם אֵין בִּינָה אֵין תְּפִלָּה.
מִשְׁנָה בְּרוּרָה
סָעִיף א
א (א) ראש לאמצעיות - עוד טעם על סדר הברכות כתוב בספר סדר היום אתה חונן ראשונה שאלת החכמה והדעת באדם דבלא"ה טוב ממנו הנפל ולכן צריך לכוין בה כראוי שזה עיקר השאלה שצריך האדם לשאול מאת הבורא ית' שיתן לו שכל ודעת ישר למאוס ברע ולבחור בטוב השיבנו לאחר הדעת כי מתוך הדעת נותן לבו על חטאו וכונת הברכה הזאת לבקש מאת ד' ית' שיכניע וישפיל גיאות יצרו סלח לנו אחר תשובה צריך שיעלה על לבו החטאים או הפשעים בעצמם רפאנו רפואה אחר הגאולה שכ"ז שאדם בצער אינו עומד מעל חליו ועיקר הכונה לבקש מאת אלקינו שירפא אותנו כדי שנהיה בריאים וחזקים לעסוק בתורה כראוי ולשמור כל המצות ברכת פרנסה אחר רפואה שכשהאדם חולה אז אינו מבקש על המזון אבל אחר שנתרפא מבקש אחר פרנסתו לחזור ולהבריא גופו ונפשו וצריך לכווין שיזמין לנו ד' ית' פרנסתינו בנחת ולא בצער בהיתר ולא באיסור. והא דמבדילין בברכה זו לפי שהוא חכמה שהאדם מבדיל בין דבר לדבר לכן קבעוהו בברכת החכמה ורמז לדבר בינה ר"ת בשמים יין נר הבדלה. כתוב בטור מה שתקנו לומר אבינו בברכת השיבנו ובסלח לנו משא"כ בשאר ברכות ה"ט שאנו מזכירין לפניו שהאב חייב ללמד עם בנו ובסלח לנו משום דכתיב וישוב אל ד' וירחמהו ע"כ אנו מזכירין רחמי האב על הבן. עיין בא"ר שמביא דיעות דיש אומרים שצריך לומר חננו מאתך וכו' ולא וחננו מפני שהוא התחלה בבקשה וי"א שצריך לומר וחננו עי"ש: ש"ע סָעִיף א
ט״ז
סָעִיף א
א כתוב בטור ומה שתקנו לומר אבינו בברכת השיבנו ובסלח לנו משא"כ בשאר ברכות ה"ט שאנו מזכירין לפניו שהאב חייב ללמד עם בנו ובסלח לנו משום דכתיב וישוב אל ה' וירחמהו ע"כ אנו מזכירין רחמי האב על הבן: ש"ע סָעִיף א
מִשְׁבְּצוֹת זָהָב — פרי מגדים על הט״ז
סָעִיף א
א כתוב בטור כו׳ שהתשובה שמקבל הקב״ה חסד הוא ולא מן הדין ע״כ מזכירין רחמי האב (עיין בס׳ העקרים) י״ל המחבר שביק טעם הגמרא מגילה י״ז ב׳ מפסוק והקדישו כו׳ וידעו תועי רוח בינה (ישעיה כ״ט כ״ד) ונקיט טעם שני של טור שאין מוזכר בפי׳ כ״א מגמרא א״ע ל״ג עב״ח ובאר הגולה ונ״ץ רשמו מגילה ואינו. עב״ח פיוט מוסף ר״ה כף רגל חמש מאות חמש עשרה ישרה לכסא כלומר ט״ו מרחקים שבעה רקיעים וח׳ אוירים (כ״כ הב״י ועא״ר א׳) תשובה מגעת לשם והקב״ה רואה ומקבל ישרה ישר יה יע״ש: י״ל דעה בינה והשכל ג׳ מדריגות זו למעלה מזו א״ר לבוש רצ״ד ומשמע שם דעת מדריגה א׳ שהרי אתה חונן לאדם דעת פי׳ דא״ה שוין בזה ובקשתינו חנני דעת לתורה ואמנם ברש״י (שמות ל״א ג׳) ואמלא בחכמה ותבונה ודעת רוה״ק יע״ש וכן יראה מאבן עזרא ובמרגליות טובה ולפ״ז הכ״ר אתה חונן לאדם דעת מדריגות אדם הוא הנפש (כמ״ש רמ״א בשר אדם) חננו מאתך דעת רוה״ק לא ע״י מלאך כמ״ש מלמד שחשדוהו באשת איש זה גבריאל. ובספר המגיד פירשנו פסוק עם קשה עורף וכדומה עפ״י אבן עזרא ג׳ חדרים במוח סמוך לעצם שכל באמצע בינה באחוריו דעת הזכרון וכל מי שליחה ובשרו דק יותר מהיר וז״ש קשה עורף ואין להם דעת כי הזכרון יסוד גדול לשית החוטא עוונותיו נגד עיניו והטובות שעשה לו הקב״ה והם שוכחין זה והבן. מה שאתה חונן מתחלת בשבת לא ככל אמצעיות בקשות עב״ח בזה. ומלמד לאנוש בינה גרע קצת והבן. בהענא נ״ב לאדם הלמ״ד בקמ״ץ דלא כר״ע ור״א ונראה דתליא בלבוש וא״ע: ש"ע סָעִיף א
בְּאֵר הֵיטֵב
סָעִיף א
א בינה. וכן מבדילין במוצאי שבת ויו"ט לפי שהוא חכמה שאדם מבדיל בין דבר לדבר ולכך קבעוהו בברכת החכמה. ורמז לדבר בינה ר"ת בשמים יין נר הבדלה. עט"ז: ש"ע סָעִיף א
בִּיאוּר הַגְרָ״א
סָעִיף א
א ס"א מפני כו'. ברכות ל"ג א' גדולה דעה שנתנה בתחלת כו': שאם כו'. טור בשם ירושלמי: ש"ע סָעִיף א
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain. Pri Megadim (Eshel Avraham, Mishbetzot Zahav): Warsaw 1877 edition. באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org (GNU FDL 1.3)