שולחן ערוך, אורח חיים קמה

גודל הטקסט

א בִּימֵי חַכְמֵי הַגְּמָרָא הָיוּ נוֹהֲגִים לְתַרְגֵּם, כְּדֵי שֶׁיָּבִינוּ הָעָם. אֵין הַקּוֹרֵא רַשַּׁאי לִקְרוֹת לַתֻרְגְּמָן יוֹתֵר מִפָּסוּק אֶחָד, וְאֵין הַמְּתַרְגֵּם רַשַּׁאי לְתַרְגֵּם עַד שֶׁיִּכְלֶה הַפָּסוּק מִפִּי הַקּוֹרֵא; וְאֵין הַקּוֹרֵא רַשַּׁאי לִקְרוֹת פָּסוּק אַחֵר, עַד שֶׁיִּכְלֶה הַתַּרְגּוּם מִפִּי הַמְּתַרְגֵּם; וְאֵין הַקּוֹרֵא רַשַּׁאי לְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ יוֹתֵר מֵהַמְתַרְגֵּם, וְלֹא הַמְּתַרְגֵּם יוֹתֵר מֵהַקּוֹרֵא; וְאֵין הַקּוֹרֵא רַשַּׁאי לְסַיַּע לַמְּתַרְגֵּם, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: תַּרְגּוּם כָּתוּב בַּתּוֹרָה.

מ"ב מ"א א"א באה"ט גר"א

ב קָטָן מְתַרְגֵּם עַל יְדֵי גָּדוֹל, אֲבָל אֵינוֹ כָּבוֹד לַגָּדוֹל שֶׁיְּתַרְגֵּם עַל יְדֵי קָטָן.

ג הָאִדָּנָא לֹא נָהֲגוּ לְתַרְגֵּם, מִשּׁוּם דְּמַה תּוֹעֶלֶת בַּתַּרְגּוּם כֵּיוָן שֶׁאֵין מְבִינִים אוֹתוֹ.

מ"ב גר"א

איך ללמוד עם נושאי הכלים

מתחת לכל סעיף, התגיות הקטנות (מ"א, מ"ב…) מראות אילו מפרשים מדברים עליו. לחצו על תגית כדי לעבור ישר לדבריו על הסעיף.
בכל פירוש, המספר הוא הסעיף הקטן שלו; התגית שבסוף הדיבור מחזירה לסעיף.
השורה שמעל הטקסט קופצת לפירוש שלם. כפתור מקווקו הוא פירוש על הפירוש שלפניו.

המפרשים בעמוד זה

מ"א מָגֵן אַבְרָהָם: רבי אברהם אבלי גומבינר מקאליש. הפירוש היסודי על אורח חיים.
מ"ב מִשְׁנָה בְּרוּרָה: רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, החפץ חיים. ביאור ופסק על אורח חיים, סעיף אחר סעיף, על פי האחרונים.
א"א אֵשֶׁל אַבְרָהָם: פרי מגדים לרבי יוסף תאומים: אשל אברהם, ביאור על המגן אברהם.
באה"ט בְּאֵר הֵיטֵב: באר היטב. קיצור דברי האחרונים על כל סעיף.
גר"א בִּיאוּר הַגְרָ״א: ביאור הגר״א, לגאון מווילנא. מקורות הדינים וטעמיהם, בקיצור רב.

נוֹשְׂאֵי כֵּלִים וּמְפָרְשִׁים

לוח עניינים: מ"ב מִשְׁנָה בְּרוּרָה מ"א מָגֵן אַבְרָהָם א"א אֵשֶׁל אַבְרָהָם — פרי מגדים על המגן אברהם באה"ט בְּאֵר הֵיטֵב גר"א בִּיאוּר הַגְרָ״א

מִשְׁנָה בְּרוּרָה

סָעִיף א

א (א) נוהגים לתרגם - בלשון תרגום כי לשונם היה ארמית: ש"ע סָעִיף א

ב (ב) מפי המתרגם - והכל כדי שלא יתבלבלו הצבור ויוכלו לשמוע כל הפרשה ככתבה מפי הקורא ואח"כ יבינו כל פירושה מפי המתרגם [לבוש]: ש"ע סָעִיף א

ג (ג) להגביה קולו - דכתיב משה ידבר והאלהים יעננו בקול והאי בקול היינו בקולו של משה [גמרא]: ש"ע סָעִיף א

סָעִיף ג

ד (ד) שאין מבינים אותו - ואין לומר נלמוד מהם לפרש גם אנחנו לעם בלשון שיבינו דשאני תרגום שנתקן ברוח הקודש [טור] ועיין במגן גבורים שהביא בשם תשב"ץ שגם עתה רשות לתרגם בלשון תרגום אף שאין מבינים אותן משום שנתקן ברוח הקודש אלא שאין התרגום מעכב: ש"ע סָעִיף ג

מָגֵן אַבְרָהָם

סָעִיף א

א להגביה קולו. שנאמר משה ידבר והאלקים יעננו בקול בקולו של משה: ש"ע סָעִיף א

ב שלא יאמרו. והא דלא חיישינן שיאמרו לברכות שהן כתובות בתורה כמו שכתב סימן קל"ט ס"ד יש לומר דתרגום יש לחוש שפיר שיאמרו שכתוב בתורה מפני שהוא פירוש התורה ועיין מה שכתבתי שם: ש"ע סָעִיף א

אֵשֶׁל אַבְרָהָם — פרי מגדים על המגן אברהם

סָעִיף א

א להגביה עמ״א ברכות מ״ה א׳ ועכ״מ פי״ב מה״ת הי״א כתב דמסתמא ה״ה שלא יגביה המתרגם קולו יותר שיהא שניהם שוין ולבוש נתן טעם יע״ש ואני העני תמה על עצמי דבתוס׳ שם ד״ה בקולו מבואר בשם רב אלפס ז״ל בקולו של משה ומסתמא משה בכל כחו. והקב״ה ג״כ משום שלא יגביה המתרגם יותר מהקורא ותרוייהו מוכח שם. ואמרי׳ שם ואם א״א ימעך הקורא קולו וה״ה אם א״א ימעך המתרגם קולו והוי יודע דהא דאין המתרגם מגביה יותר מקורא באין צורך כמו בקריאת ס״ת שהקורא קורא שישמעו העם ויוצאין בה וא״כ אין צורך למתרגם להגביה אבל בת״ח הדורש ליחש והמתרגם מגביה מה דאפשר וע׳ ר״מ פ״ד מה״ת ה״נ וההוא דמשה בעת ששאל להקב״ה היה קולו של משה שוה עם קול הקב״ה משה ידבר וה׳ יעננו עונה מה ששואל בקול בקולו של משה ולא הגביה הקב״ה בעת ששאל יותר ממשה ולא מוכח דלא הגביה משה אז בעת ששאל יותר מקולו של הקב״ה ואי בקולו כמו שהיה משה משמיע כמ״ש רב אלפס הא בעת ששאל ל״ש זה ומש״ה צדק הכ״מ בפ״ב מה״ת דהלימוד מדחזינן שהקב״ה לא היה מגביה יותר מאתמא גם המתורגמן אין מגביה באין צורך ועלח״מ שם וא״ש דלא אמר ואם א״א ימעך המתרגם דלאו מלתא דפסיקא בדורש וכדומה והבן. עמ״ש אי״ה באות ב׳: ש"ע סָעִיף א

ב שלא עמ״א ושם יש טעם אחר מפני הטורח שלא יצטרך לחזור ולפתוח ועט״ז שם אלא מלישנא דגמרא מגילה ל״ב א׳ משמע שיש טעם פשוט הפרש בין תרגום לברכות הקב״ה השמיע מסוף ועד סוף לא מראש בסתר דברתי רק בעת ששאל משה היה קולו של הקב״ה שוה עם משה כמ״ש פ״ד מה׳ ת״ת ה״ג: ש"ע סָעִיף א

בְּאֵר הֵיטֵב

↑ חֲזָרָה לְמַעְלָה