שולחן ערוך, אורח חיים לה

סָעִיף א

א (א) נהגו - ע"פ הקבלה ביד סופרים איש מפי איש (טור): ש"ע סָעִיף א

ב (ב) במנין השיטין - וכן יש קבלה בידם בענין התחלת ראשי השורות בשל יד ובשל ראש כמבואר בטור ובב"י וסופרים כהיום אין מדקדקין בתחלת ראשי השורות ומשנים כאשר יזדמן להם והרוצה לדקדק לא ימשוך אותיות או יקצר הרבה כדי לכוין ראשי השיטות כי אין נוי לתפילין אבל מעט רשאי (פמ"ג): ש"ע סָעִיף א

ג (ג) ואם שינה - בין בשל יד ובין בש"ר ואם אין לו לש"י רק קלף קצר וארוך שאין יכול לכתוב עליו שבע שיטין אם לא שיכתוב כתיבה דקה מאד נראה דטוב יותר לשנות מנין השיטין עיין במרדכי בהלכות קטנות סוף ה"ת והובא לעיל סימן ל"ב דבכלל זה אלי ואנוהו לכתוב כתיבה גסה במקצת שלא יהיו נמחקין מהרה. ובאמת אנו רואין בחוש דבכתיבות הדקות שרגילין איזה סופרים כהיום בעו"ה מצוי כמה וכמה קלקולים גם בתחילת כתיבתן שלא נכתבו כדינן מחמת דקותן וברובם חסר כמה וכמה תגין דשעטנ"ז ג"ץ דהוא מדינא דגמרא ויש מהראשונים שמחמירין בזה אפילו בדיעבד ושומר נפשו לא יקנה פרשיות כאלה בתוך תפיליו אם לא שיבדוק אותם מתחילה היטב היטב וידע מי כתב הפרשיות דפרשיות כאלו מצוי מאד דכותביהן הם עדיין נערים שלא ידעו כלל דיני כתיבת סת"ם: ש"ע סָעִיף א

סָעִיף א

א נהגו כו'. הע"ת לא עיין בבית יוסף: ש"ע סָעִיף א

סָעִיף א

א נהגו עמ״א אין בידי כעת ע״ת. התחלת השורות עיין טור ולבוש ועטרת זקנים וסופרים אין מדקדקין בתחלת ראשי שורות והרוצה לדקדק מ״מ לא ימשוך אותיות או יקצר הרבה כי אין נוי לתפילין אבל מעט רשאי עד״מ ומ״ש המחבר אם שינה לא פסול כ״מ מש״ם מנחות ל״ד ב׳ טולה עור על ש״ר עב״י ק״ק המחבר בסי׳ לב סמ״ז אשאי לא השמיענו רבותא מש״ר (בחדתא) מארבע שיטין לש״י נמי רשאי ומיהו בסי׳ מ״ב כתב כן מש״ר חדש ש״י שרי: ש"ע סָעִיף א

סָעִיף א

א ס"א ואם כו'. ממ"ש ל"ד ב' ומודה לי כו' תפלה של יד כו' ושל ראש כו' לא קשיא כו': ש"ע סָעִיף א