שולחן ערוך, אורח חיים תכא
א נוֹהֲגִין בְּאַשְׁכְּנָז שֶׁאוֹמְרִים פָּרָשַׁת וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם שַׁחֲרִית אַחַר פָּרָשַׁת הַתָּמִיד. וּבִסְפָרַד אֵין נוֹהֲגִין לְאָמְרָהּ, לְפִי שֶׁעֲתִידִין לִקְרוֹת אוֹתָהּ בַּסֵפֶר תּוֹרָה.
מִשְׁנָה בְּרוּרָה
סָעִיף א
א (א) שאומרים פרשת ובראשי חדשיכם - כדי לפרסם שהוא ר"ח [מ"א]: ש"ע סָעִיף א
מָגֵן אַבְרָהָם
סָעִיף א
א ובראשי חדשיכם. לפרסם שהוא ר"ח עסי' מ"ח ויש סמך לזה ממתני' דסוף שקלים: ש"ע סָעִיף א
אֵשֶׁל אַבְרָהָם — פרי מגדים על המגן אברהם
סָעִיף א
א ובראשי חדשיכם עמ״א ועסי׳ מ״ה ובתקפ״ד סעיף א׳ בלבוש ותקפ״א ס״א ותקפ״ב שאין מזכירין ובראשי חדשיכם בברכות יע״ש ומה שכתב במוסף מלבד עולת החדש י״ל עולה שאני לא חטאת ועוד שאין מזכיר בפירוש ראש חדש בכסה כו׳ ואי״ה יבואר בה׳ ר״ח וכל המשנה ובפרט לומר בקול רם ובר״ח בר״ה לא יפה עושה: ש"ע סָעִיף א
מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל
סָעִיף א
א (ס"ק א) ובר"ח כו' ממתני' סוף שקלים. דתנן כל יום היו הכהנים מ"י פייס מוליכים איברי תמיד של שחר ומניחים אותן על כבש המזבח שהיה ארכו ל"ב אמה בחצי כבש שלמטה סמוך לארץ והיו מפסיקים וקורין ק"ש ואח"ז היו מניחים האברים ע"ג המזבח ואברי מוספי ר"ח היו מניחים בפעם ראשון בחצי הכבש של מעלה לצד המזבח לדעת הר"ע שם. ולדעת הרמב"ם ע"ג המזבח בין קרן לקרן. והטעם כתב רש"י וז"ל האי חשיבותא עבדינן להכירא שיכירו דפשיטא לב"ד שקדשוהו כהלכתו ולא יגמגם לב אדם עליו דרוב ב"א לא ראו חידוש הלבנה עכ"ל ואף דבזמן הזה לא שייך האי טעמא דהא לא מקדשים על פי הראיה מ"מ עבדינן זכר למנהג אבותינו: ש"ע סָעִיף א
בִּיאוּר הַגְרָ״א
סָעִיף א
א ס"א נוהגין באשכנז. סוכה נ"ד ב' נ"ה א': ש"ע סָעִיף א
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain. Pri Megadim (Eshel Avraham, Mishbetzot Zahav): Warsaw 1877 edition. באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org (GNU FDL 1.3)