שולחן ערוך, יורה דעה שעז

א הָעֲבָדִים וְהַשְּׁפָחוֹת, אֵין עוֹמְדִין עֲלֵיהֶם בְּשׁוּרָה, וְאֵין אוֹמְרִים עֲלֵיהֶם תַּנְחוּמֵי אֲבֵלִים, אֶלָא אוֹמְרִים לוֹ: הַמָּקוֹם יְמַלֵא חֶסְרוֹנְךָ, כְּשֵׁם שֶׁאוֹמְרִים לְאָדָם עַל שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ.

ב אָבֵל מְנֻדֶּה, אֵין מַבְרִין אוֹתוֹ וְאֵין אוֹמְרִים לוֹ תַּנְחוּמֵי אֲבֵלִים.

ג מְנֻדֶּה שֶׁמֵּת, מְנַחֲמִים אֲבֵלָיו.