כתובות טו:

תלמוד בבלי · סדר נשים · מסכת כתובות — הדף השלם עם רש״י ותוספות שזורים בסוגיות; הרי״ף והרא״ש מקושרים למטה.

גודל הטקסט

מְפָרְשִׁים תּוֹסָפוֹת רִאשׁוֹנִים רִי״ף וְהָר״ן רֹא״שׁ

א מצא בה תינוק מושלך אם רוב עובדי כוכבים עובד כוכבי' אם רוב ישראל ישראל מחצה על מחצה ישראל

רַשִׁ״י מצא בה תינוק מושלך משנה היא בסדר טהרות גבי עיר שישראלים ועובדי כוכבים דרים בה מחצה על מחצה ישראל לקמיה מפרש מאי איכא בין רוב ישראל למחצה על מחצה דפליג להו בתרי

ב ואמר רב לא שנו אלא להחיותו אבל ליוחסין לא ושמואל אמר לפקח עליו את הגל

רַשִׁ״י לא שנו דאם רוב ישראל ישראל אלא להחיותו ב"ד מצווין לפרנסו משום וחי אחיך עמך (ויקרא כ״ה: ל״ו) אבל ליוחסין לא דאם בת היא אסורה לכהן ואפי' ליכא למיחש משום אסופי כגון הנך דאמרינן בעשרה יוחסין (קדושין עג: ) משלטי הדמיה תלי פיתקא תלי קמיעא מיהו חיישינן שמא בת עובד כוכבים היא ולמ"ד גיורת פסולה לכהונה אפילו קטנה זו אסורה לכהן דתרי רובי בעינן ליוחסין ושמואל אמר אף לפקח עליו את הגל בשבת חשבינן ליה לישראל

ג אשתמיטתיה הא דא"ר יהודה אמר רב בקרונות של צפורי הוה מעשה

רַשִׁ״י אשתמיטתיה לרבי ירמיה הא דאמר רב יהודה דהכא נמי תרי רובי הוו

ד ולרב חנן בר רבא דאמר הוראת שעה היתה קשיא הא מאן דמתני הא לא מתני הא

רַשִׁ״י ולרב חנן בר רבא דאמר משמיה דרב הוראת שעה היתה והתם תרי רובי הוו וקאמר הוראת שעה היתה אבל לדורות לא בעינן תרי רובי קשיא הא דרב דאמר אבל ליוחסין לא אלמא רב תרי רובי בעי לא מתני הא דאמר רב יהודה אמר רב בקרונות של צפורי הוה מעשה וחד רובא הוה הלכך הוראת שעה היתה

ה גופא מצא בה תינוק מושלך אם רוב עובדי כוכבים עובד כוכבים אם רוב ישראל ישראל מחצה על מחצה ישראל אמר רב לא שנו אלא להחיותו אבל ליוחסין לא ושמואל אמר לפקח עליו את הגל

ו ומי אמר שמואל הכי והאמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל אין הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב אלא כי איתמר דשמואל ארישא אתמר אם רוב עובדי כוכבים עובד כוכבים אמר שמואל ולפקח עליו את הגל אינו כן

רַשִׁ״י מי אמר שמואל הכי דלענין פיקוח נפש בעינן רובא אין הולכין כו' דאפילו בספק עובד כוכבים ספק ישראל ברוב עובדי כוכבים מפקחין ולענין פיקוח נפש אינו כן דאפילו ברוב עובדי כוכבים מפקחין דאין הולכין בה אחר הרוב

ז אם רוב עובדי כוכבים עובד כוכבים למאי הלכתא אמר רב פפא להאכילו נבילות

רַשִׁ״י למאי הלכתא כיון דאמר שמואל מפקחין עליו את הגל אלמא לאו עובד כוכבים הוא לכל מילי ולמאי הלכתא חשיב ליה עובד כוכבים להאכילו נבלות בידים וכ"ש שלא יחזירו לו אבידה ולנזקין

ח אם רוב ישראל ישראל למאי הלכתא אמר רב פפא להחזיר לו אבידה

רַשִׁ״י להחזיר לו אבידה רבותא היא דמוציאין מיד ישראל הזוכה בה ועוד דאמור רבנן (סנהדרין דף עו: ) המחזיר אבידה לכנעני עליו הכתוב אומר למען ספות הרוה את הצמאה שהשוה מצרים לחשיבתן של ישראל ונאמר לא יאבה ה' סלוח לו

ט מחצה על מחצה ישראל למאי הלכתא אמר ריש לקיש לנזקין ה"ד אי נימא דנגחיה תורא דידן לתורא דידיה לימא ליה אייתי ראיה דישראל את ושקול

רַשִׁ״י מחצה על מחצה ישראל למאי הלכתא להחזיר לו אבידה לא מצית אמרת דא"כ למאי הלכתא פלגינהו מהדדי לנזקין דתנן ב"ק (דף לז: ) שור של ישראל שנגח לשור של כנעני פטור ושור של כנעני שנגח לשור של ישראל בין תם בין מועד משלם נזק שלם וישראל לישראל תם משלם חצי נזק ומועד משלם נזק שלם אילימא כו' וקאמרת דדיינינן ליה כישראל ומחייבת ליה לשלם לו חצי נזקו לימא ליה ישראל אייתי ראיה דהא מחצה על מחצה הוא וספיקא הוא

י לא צריכא דנגחיה תורא דידיה לתורא דידן פלגא משלם ואידך פלגא אמר להו אייתי ראיה דלאו ישראל אנא ואתן לכון:

רַשִׁ״י לא צריכא כו' וקא תבע ליה ישראל נזק שלם לתם כדין כנעני ואשמעינן תנא דכישראל דיינינן ליה ולא משלם אלא חצי נזק דא"ל אייתי ראיה הדרן עלך בתולה נשאת

יא הדרן עלך בתולה נשאת

יב מתני׳ האשה שנתארמלה או שנתגרשה היא אומרת בתולה נשאתני והוא אומר לא כי אלא אלמנה נשאתיך אם יש עדים שיצאת בהינומא וראשה פרוע כתובתה מאתים רבי יוחנן בן ברוקה אומר אף חילוק קליות ראיה

רַשִׁ״י מתני' האשה שנתארמלה או נתגרשה ותובעת כתובתה והוא אומר אנתגרשה קאי ולאלמנה היורשין אומרים לה אלמנה נשאך אבינו ואין לך אלא מנה ושטר הכתובה אבד אם יש עדים על נשואיה שיצאת מבית אביה לבית בעלה בהינומא בגמ' מפרש וראשה פרוע איצטייבליד"ה שערה על כתיפיה כך היו נוהגין להוציא את הבתולות מבית אביהן לבית החתונה אף חילוק קליות רגילים היו לחלק קליות להתינוקות בנישואי הבתולות קליות כשהשבולין לחין מייבשין אותן בתנור והן קליות ומתוקין לעולם

יג ומודה רבי יהושע באומר לחבירו שדה זו של אביך היתה ולקחתיה הימנו שהוא נאמן

רַשִׁ״י ומודה ר' יהושע מפרש בגמ' אהיכא קאי ומאי מודה

מְפָרְשִׁים

תּוֹסָפוֹת

א ולרב חנן דאמר הוראת שעה היתה ולדורות סגי בחד רובא קשיא הך ולא מיסתברא ליה למימר דהוראת שעה היתה שהתיר בתרי רובי אבל לדורות לא סגי אפילו בתרי רובי מאן דמתני הא לא מתני הא פי' בקונטרס דרב חנן לא מתני דבקרונות של צפורי היה מעשה ולא הוה אלא חד רובא ולפירושו לא פליגי דלדורות לכ"ע בעינן תרי רובי ולא פליגי אלא במעשה היכי הוה ור"ח פי' דרב חנן לא מתני אבל ליוחסין לא וסגי לדידיה לדורות בחד רובא אבל קשה לפירושו לרב חנן תקשי ר' יוחנן בן נורי דאמר כמאן דסגי בחד רובא כדפריך לעיל ועוד דלא מיסתבר דשום אמורא יחלוק אההיא דאבל ליוחסין לא דרב גופיה קאמר לה בלא אמורא ולהכי אפירכא דרבי ירמיה לא משני מאן דמתני הא לא מתני הא

ב אם רוב עובדי כוכבים עובד כוכבים למאי הלכתא לא מצי למימר לענין שלא להחיותו דמאי איריא רוב עובדי כוכבים אפילו מחצה נמי דדוקא ברוב ישראל קאמר רב דהוי ישראל להחיותו

ג להחזיר לו אבדה הוה מצי למימר להחיותו כדאמר רב אלא נקט להחזיר לו אבדה דהוי רבותא טפי דאיסור גדול הוא משום למען ספות הרוה וגו' אבל להחיותו לא הוי רבותא כל כך דהא מפרנסין עניי עובדי כוכבים עם עניי ישראל ואפי' לשמואל דאמר אין הולכין בממון אחר הרוב היינו במוכר שור לחבירו ונמצא נגחן שבהיתר באו המעות לידו ומדעתו נתנם לו הלוקח אבל הכא מודי דאזלינן בתר רובא

ד לא צריכא דנגחיה תורא דידיה כו' תימה דהכי נמי הוה מצי למימר מחצה על מחצה עובד כוכבים ומנגח תורא דידן לתורא דידיה [כולה מילתא הוי מצי למימר לענין נגיחה אלא ניחא בכל חד למצוא דבר חדש. מהר"ם]

ה הדרן עלך בתולה נשאת

ו מתני' האשה. אם יש עדים שיצאת בהינומא כו' בדלא נקיטא כתובה איירי דאי איכא כתובה ניחזי כתובתה אם היא בתולה או אלמנה ואפילו למ"ד הטוען אחר מעשה ב"ד ואמר פרעתי נאמן מ"מ אין נאמן לומר כאן אלמנה נשאתיך מגו דאי בעי אמר פרעתי דמגו במקום עדים הוא

ז ומודה רבי יהושע באומר שדה כו' דנאמן מתוך פירוש הקונט' משמע דדוקא כשאין הלה תובעו ונאמן במגו דאי בעי שתיק אבל אם תובעו אינו נאמן ואינו נראה דהא קתני סיפא ואם יש עדים כו' משמע דדוקא אם יש עדים שהיתה של אביו אינו נאמן אבל אם אין עדים אע"ג דהלה תובעו נאמן מגו דאי בעי אמר לא היתה של אביך מעולם מדלא נקט אם תובעו אינו נאמן ובגמרא נמי פריך וליתני שדה זו שלך היתה משמע דבהלה תובעו איירי ולכך משיב ודאי שלך היתה ולקחתיה ממך אבל אם לא תובעו אין שייך לומר שלך היתה כי מסתמא הוא יודע בעצמו דבר זה

רִאשׁוֹנִים עַל מַסֶּכֶת זוֹ: רִי״ף וְהָר״ן רֹא״שׁ

Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.

↑ חֲזָרָה לְמַעְלָה