קידושין עח.

תלמוד בבלי · סדר נשים · מסכת קידושין — הדף השלם עם רש״י ותוספות שזורים בסוגיות; הרי״ף והרא״ש מקושרים למטה.

גודל הטקסט

מְפָרְשִׁים תּוֹסָפוֹת רִאשׁוֹנִים רִי״ף וְהָר״ן רֹא״שׁ

א זונה משוי לה חללה לא משוי לה חזר ובא עליה עשאה חללה

רַשִׁ״י זונה משוי לה ללקות כהן הבא עליה עוד משום זונה שהרי נבעלה בעילת זנות מאסור לה חללה לא משוי לה ואין כהן שני הבא עליה לוקה משום חללה חזר ובא עליה הוא או כהן אחר עשאה חללה שהרי אסורה לו משום זונה שאינו נוהג אלא בכהונה כ"ג באלמנה כו' וה"ה לכהן הדיוט בגרושה וחללה דהא מיגמר גמירי מהדדי מה כאן זרעו חולין אף להלן זרעו חולין הלכך בכהן הדיוט נמי איכא לא יחלל

ב אמר רב יהודה כהן גדול באלמנה לוקה שתים אחת משום (ויקרא כא, ז) לא יקח ואחת משום (ויקרא כא, ו) לא יחלל ולילקי נמי משום (ויקרא כא, טו) לא יחלל זרעו בשלא גמר ביאתו

רַשִׁ״י לא יקח משום קידושין ובביאה שלאחר קידושין הוא דקאמר לוקה שתים ולילקי נמי משום חילול זרעו בשלא גמר ביאתו דליכא חילול זרע אבל היא נתחללה בהעראה כדתנן ביבמות (דף נג: ) אחד המערה ואחד הגומר קנה ולא חילק בין ביאה לביאה לא יקח קידושין משמע שהן הקונים אותה

ג מתיב רבא אלמנה וגרושה לוקה משום שני שמות מאי לאו שני שמות ותו לא

רַשִׁ״י אלמנה וגרושה בא על אלמנה שהיא גרושה משום שני שמות משום אלמנה ומשום גרושה

ד לא שני שמות על זה ושני שמות על זה

רַשִׁ״י שני שמות על זה כו' ודאי שני שמות דקתני גרושה ואלמנה קאמר ומיהו על כל אחת לוקה שתים משום לא יקח ומשום לא יחלל

ה אי הכי אימא סיפא גרושה וחלוצה אינו חייב אלא על אחת ה"ק אינו חייב אלא על אחת ולעולם שני שמות

רַשִׁ״י אלא על אחת על שם גרושה הוא חייב על כל חיובים התלוים בה אבל על חלוצה לא דחלוצה לאו דאורייתא אלא דרבנן

ו וחלוצה דרבנן והתניא גרושה אין לי אלא גרושה חלוצה מנין תלמוד לומר ואשה מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא

ז אמר אביי קידש לוקה בעל לוקה קידש לוקה משום לא יקח בעל לוקה משום לא יחלל רבא אמר בעל לוקה לא בעל אינו לוקה משום דכתיב לא יקח ולא יחלל מה טעם לא יקח משום לא יחלל

רַשִׁ״י משום לא יחלל שחילל אותה קידש כ"ג או כהן הדיוט אחת מן הפסולות האמורות בענין בעל לוקה בעל אחר קידושין לוקה שתים לא בעל אינו לוקה אפי אחת

ח ומודה אביי במחזיר גרושתו שאם קידש ולא בעל שאינו לוקה (דברים כד, ד) לקחתה להיות לו לאשה אמר רחמנא והא ליכא

רַשִׁ״י ומודה אביי אע"ג דמחייב מלקות אקידושין באיסור כהונה הכא הוא דכל חד וחד לאו באנפי נפשיה ולא תלה הכתוב את זה בזה בפירוש אבל ישראל המחזיר גרושתו משנשאת לאחר ונתארמלה או נתגרשה אע"ג דכתיב לא יוכל לשוב לקחתה דהיינו אזהרה שלא יקדשנה מודה הוא דאינו לוקה עד שיבעל דבהדיא תלה רחמנא קידושין בביאה לקחתה להיות לו לאשה דכיון דקיחה הוא קידושין להיות לו לאשה אישות של ביאה קאמר

ט ומודה רבא בכהן גדול באלמנה שאם בעל ולא קידש שלוקה ולא יחלל זרעו בעמיו אמר רחמנא והרי הוא חילל ושניהם מודים במחזיר גרושתו שאם בעל ולא קידש שאינו לוקה דרך ליקוחין אסרה תורה

רַשִׁ״י ומודה רבא אע"ג דבעי באיסור כהונה תרתי דוקא ביאה אחר קידושין הוא דבעי דאקידושין לחודייהו לא לקי אבל בעל ולא קידש מודה הוא שהבעילה אינה תלויה בקידושין דלא יחלל אמר רחמנא והרי חילל ושניהם מודים במחזיר גרושתו אע"פ שלדברי שניהם כהן בפסולה לו לוקה על ביאה בלא קידושין מודים הם בישראל המחזיר גרושתו משנישאת שאם בעל ולא קידש שאינו לוקה ה"ג דרך ליקוחין אסרה תורה על הביאה לא פרט לאו אלא על ידי ליקוחין דלא יוכל לשוב לקחתה כתיב

י רבי יהודה אומר בת גר זכר כבת חלל תניא רבי יהודה אומר בת גר זכר כבת חלל זכר והדין נותן מה חלל שבא מטפה כשרה בתו פסולה גר שבא מטפה פסולה אינו דין שבתו פסולה

רַשִׁ״י בתו פסולה כדאמרן לעיל (קידושין דף עז.) מקיש זרעו לו מה הוא מחלל זרעו אף בנו מחלל זרעו

יא מה לחלל שכן יצירתו בעבירה כהן גדול באלמנה יוכיח שאין יצירתו בעבירה בתו פסולה

רַשִׁ״י יצירתו בעבירה שנתעברה אמו באיסור אבל עובד כוכבים בעובדת כוכבים אין עיבורו באיסור

יב מה לכהן גדול באלמנה שכן ביאתו בעבירה חלל יוכיח

רַשִׁ״י שכן ביאתו בעבירה באלמנה זו לפיכך בת הנולדה מהן פסולה לכהונה שהרי יצירתה בעבירה תאמר בגר שנשא ישראלית שביאתו בהיתר חלל יוכיח שנשא ישראלית שאין ביאתו בעבירה

יג וחזר הדין לא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שאינן ברוב הקהל אף אני אביא את הגר שאינו ברוב הקהל ובתו פסולה

רַשִׁ״י שאינן ברוב הקהל שחלוקין משאר קהל שזה יצירתו בעבירה וזה ביאתו בעבירה אף אני אביא גר שאינו ברוב קהל שבא מטפה פסולה

יד מה להצד השוה שבהן שכן יש בהם צד עבירה

טו לא תימא כהן גדול באלמנה יוכיח אלא אימא מצרי ראשון יוכיח

רַשִׁ״י מצרי ראשון שנשא מצרית ראשונה שאין יצירתו בעבירה ולא ביאתו בעבירה ובתו פסולה דהא שניה היא ורחמנא אמר דור שלישי

טז מה למצרי ראשון שכן אינו ראוי לבא בקהל חלל יוכיח

יז וחזר הדין לא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שאינן ברוב קהל ובתו פסולה אף אני אביא את הגר שאינו ברוב קהל ובתו פסולה

רַשִׁ״י שאינן ברוב קהל שזה יצירתו בעבירה וזה אינו ראוי לבא בקהל וגר אינו ברוב קהל שבא מטפה פסולה פוסלין בביאתן את אשה מן הכהונה כדתניא לעיל בפירקין (קידושין דף עד: ) בן ט' שנים ויום א' גר עמוני ומואבי כו' תאמר בגר שאינו פוסל בביאתו

יח מה להצד השוה שבהן שכן פוסלים בביאתם ורבי יהודה גר נמי פוסל בביאתו ומייתי לה במה הצד מהאי דינא

רַשִׁ״י מהאי דינא מה חלל שבא מטפה כשרה פוסל גר שבא מטפה פסולה לכ"ש כו' רש"א כו' הרי ארבע מחלוקת בדבר לר"י בת גר זכר פסולה ואפי' נשא ישראלית לר' אליעזר אי איכא צד אחד ישראל מכשיר ומיהו גר וגיורת בתו פסולה ולר' יוסי אפי' גר שנשא גיורת בתו כשרה ומיהו הורתה ולידתה בקדושה בעי ור' שמעון אפי' גיורת עצמה מכשיר ובלבד שלא תהא ראויה לביאה בגיותה דתיפוק לה מכלל זונה והרי פינחס היה ביניהם בין היוצאים למלחמת מדין שנאמר להם המקרא הזה

יט ר' אליעזר בן יעקב אומר גר תניא רבי שמעון בן יוחי אומר גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד כשרה לכהונה שנאמר (במדבר לא, יח) וכל הטף בנשים החיו לכם והלא פינחס היה עמהם ורבנן החיו לכם לעבדים ולשפחות

כ וכולן מקרא אחד דרשו (יחזקאל מד, כב) אלמנה וגרושה לא יקחו להם לנשים כי אם בתולות מזרע בית ישראל רבי יהודה סבר עד דאית כל זרע מישראל רבי אליעזר בן יעקב סבר מזרע ואפילו מקצת זרע

רַשִׁ״י כל זרע כלומר כל עיקר הקרוי זרע היינו מן האב לאפוקי בת גר זכר מקצת זרע אפי' זרע כחוש כגון מן האם גר שנשא ישראלית

כא רבי יוסי סבר מי שנזרעו בישראל רבי שמעון בן יוחי סבר מי שנזרעו בתוליה בישראל

רַשִׁ״י מי שנזרעו בישראל שתהא הורתה בקדושה מי שנזרעו בתוליה בישראל שצמחו וגמרו בתוליה משבאה לכלל ישראל דהיינו כשנעשית בת שלש גמרו בתוליה לביאה שאם תבעל מכאן ואילך אינן חוזרין אבל קודם שלש כל שעה הם חוזרין וצומחים ובאין והכי דריש לקרא בתולות מזרע בית ישראל בתולי' שלה יהו מזרע גידולי יהודי

כב אמר ליה רב נחמן לרבא

מְפָרְשִׁים

תּוֹסָפוֹת

א מ"ט דרך ליקוחין אסרה תורה פי' דלא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה כתיב ה"ג בקונט' ול"ג דרך הויה אסרה תורה לפי דמהאי קרא דהויה מפיק לעיל דבעי ביאה להתחייב המחזיר גרושתו והשתא הויה מפיק מינה שאין חייב במחזיר גרושתו אלא א"כ קידש ושמא י"ל דנוכל לגרוס דרך הויה אסרה תורה לפי דלעיל דריש ליה מלאשה דמשמע דרך של אישות דהיינו ביאה והכא דריש מלהיות דמשמע הויה שהן קידושין

ב ורבי יהודה גר נמי פוסל בביאתו ומייתי לה במה הצד דחלל ומצרי ראשון וא"ת לר' יוסי אמאי מכשיר במתני' בת גר הוה לן למיפסל במה הצד שבהן דחלל ומצרי כמו רבי יהודה וצ"ל דקסבר רבי יוסי אין זו הצד השוה למילף מינייהו פסול לבת גר שהרי בת חלל אינה פסולה לקהל ישראל ובת מצרי ראשון פסולה לבא בקהל ולא שייך למימר הצד השוה שבהן שאינן ברוב הקהל ובתו פסולה כיון שאין פסול בנות שוה ועוד דוחק הוא לומר ולפרש שאינן ברוב קהל היינו שבאחד מהם יש צד עבירה ובאחרת הוא פסול לבא בקהל דאין סברא לומר כן דהא אינן שוין [במה הצד בהאי דינא קשיא לר"י דהא לא שייך פסול ביאה גבי מצרי אלא כשנשא בת ישראל דאי במצרית כבר היא פסולה ואיכא למיפרך מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד עבירה כדלעיל כו']: ת"י

רִאשׁוֹנִים עַל מַסֶּכֶת זוֹ: רִי״ף וְהָר״ן רֹא״שׁ

Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.

↑ חֲזָרָה לְמַעְלָה