נדרים כו:

תלמוד בבלי · סדר נשים · מסכת נדרים — הדף השלם עם רש״י ותוספות שזורים בסוגיות; הרי״ף והרא״ש מקושרים למטה.

גודל הטקסט

מְפָרְשִׁים תּוֹסָפוֹת רִאשׁוֹנִים רִי״ף וְהָר״ן רֹא״שׁ

א אלא סיפא דאמר לזה ולזה רבי עקיבא היא אמאי פליגי רבנן עליה והאמרת דברי הכל מותר

רַשִׁ״י אלא סיפא דרישא דאמר לזה ולזה הותר הראשון הותרו כולן כדקתני לה ורבי עקיבא היא ולא רבנן כדקתני כיצד א"ר עקיבא וכו' ומשמע דפליגי רבנן עליה והא אמרת היכא דאמר הייתי אומר פלוני ופלוני אסורין כולן מותרין והשתא לא דייק סיפא אלא סיפא דרישא והשתא לא מצי רבא לאוקמא לדברי הכל דבכולן אסורין ליכא מאן דפליג אפילו ר"ע אבל הכא דקתני הותרו כולן רבנן פליגי עליה

ב אמר ליה רבא ולרבה לרבי עקיבא מי ניחא סיפא במאי מוקים לה דאמר לכולכם הי דין הוא ראשון והי דין הוא אחרון

רַשִׁ״י אמר ליה רבא לרב פפא ולרבה מי ניחא סיפא דסיפא דקתני וכולן אסורין במאי מוקים לה דאמר לכולכם הדין הוא ראשון והדין הוא אחרון הא לכולכם קתני סתם ומאי ראשון ומאי אחרון איכא דקתני האחרון מותר וכולן אסורין אלא אמר רבא אנא מתרצינא להדדי דלא קשיא כלל דסיפא דקתני ראשון ואחרון לא משמע כדקתני שאיני נהנה לזה ולזה

ג אלא רישא דאמר לכולכם וסיפא כגון שתלאן זה בזה ואמר פלוני כפלוני ופלוני כפלוני

רַשִׁ״י אלא כגון שתלאן זה בזה דמעיקרא אמר קונם שאיני נהנה לזה והדר אמר פלוני יהא אסור כפלוני שהדרתי ופלוני השלישי יהא אשור כשני לפיכך קתני הותר הראשון הותרו כולן שכולן תלויין בו הותר האחרון האחרון מותר וכולן אסורין שהרי הראשון והאמצעי לא נתלו באחרון לפיכך לא הותרו השנים בהתירו של אחרון

ד דיקא נמי דתניא הותר האמצעי הימנו ולמטה מותרין ולמעלה אסורין

רַשִׁ״י דיקא נמי דהכי הוא דקתני ההיא ברייתא הותר האמצעי הימנו ולמטה מותר והיינו הוא והאחרון שתלוי בו מותרים ממנו ולמעלה היינו הראשון אסור לפי שהן תלויין בו והוא אין תלוי בהן

ה איתיביה רב אדא בר אהבה לרבא קונם בצל שאני טועם שהבצל רע ללב אמרו לו והלא הכופרי יפה ללב הותר בכופרי ולא בכופרי בלבד הותר אלא בכל הבצלים מעשה היה והתירו רבי מאיר בכל הבצלים

רַשִׁ״י והלא הכופרי בצל של אותו מקום הותר בכופרי שלא נדר אלא מאותו שהוא רע ללב ולא בכופרי והתירו רבי מאיר דקסבר נדר שהותר מקצתו הותר כולו

ו מאי לאו דאמר אילו הייתי יודע שהכופרי יפה ללב הייתי אומר כל הבצלים אסורין וכופרי מותר

רַשִׁ״י מאי לאו דאמר אילו הייתי יודע שהכופרי יפה ללב הייתי אומר כל הבצלין אסורין וכופרי מותר דהיינו דומיא דכולכם אסורין חוץ מאבאואפ"ה התירו ר"מ בכל הבצלים וקשיא בין לרבה בין לרבא דאילו לרבה בכולכם לא פליגי דאסור והכא קא שרי ר"מ היכא דאמר בכולכם ולרבא קשיא דאמר בכולכם פליגי דב"ש דאסרי סברי לה כר"מ תריץ לה באומר אילו הייתי יודע שהכופרי יפה ללב הייתי אומר בצל פלוני ופלוני אסור וכופרי מותר דהיינו פלוני ופלוני ולהכי קא שרי ר"מ והיינו דרבא דאמר פלוני ופלוני דברי הכל מותר דר' מאיר אליבא דרבי עקיבא ואליבא דרבנן קא שרי כלומר אליבא דד"ה דהא ד"ה מותר ותרווייה"ו גרי"ס המור"ה

ז לא באומר אילו הייתי יודע שהכופרי יפה ללב הייתי אומר בצל פלוני ופלוני אסורין וכופרי מותר ורבי מאיר אליבא דרבי עקיבא ואליבא דרבנן

ח איתיביה רבינא לרבא רבי נתן אומר יש נדר שמקצתו מותר ומקצתו אסור כיצד נדר מן הכלכלה

מְפָרְשִׁים

תּוֹסָפוֹת

א ולרבה מי ניחא סיפא במאי מוקים לה הדין הוא ראשון הדין הוא אחרון כלומר מ"ש ראשון ומ"ש אחרון בתרוייהו הוה ליה למימר הותרו כולן

ב אלא דרישא דאמר כולכם ובהא פליגי רבנן ור"ע דסיפא לאו מפלוגתא דרבנן ור"ע אלא אפי' רבנן נמי מודו וכגון שתלאן זה בזה

ג איתיביה רב אדא בר אהבה לרבא בכולהו פירכי גרסינן לרבא מיהו האי פירכא איתא לרבא וכ"ש לרבה כמו שאפרש בע"ה קונם בצל שאני טועם משנה היא בפרק ר' אליעזר כופרי יפה ללב על שם מקומו וכן כלב כופרי ובערוך פי' שהוא לשון כפר שהוא של כפרים

ד מאי לאו דאמר אילו הייתי וכו' כל הבצלים וכו' והתיר ר"מ וקאמר לדידך דקאמרת לעיל דב"ש אסרי משום תפוס לשון ראשון וב"ש כרבי מאיר והכא בהך ברייתא מתיר רבי מאיר אע"ג דסבר תפוס לשון ראשון [ולרבה אמת קשה טפי] דלדידיה אמר לעיל בכולכם אסור לכ"ע והא דפריך לרבא טפי היינו משום שהיה תלמידו ומשני לא באומר אילו הייתי יודע הייתי אומר פלוני ופלוני ור' מאיר אליבא דרבי עקיבא ואליבא דרבנן כלומר אליבא דכ"ע הוא והיינו כרבא דאמר לעיל דהכל מודים באומר לזה ולזה ואליבא דרבה נמי לאו פירכא היא די"ל דאליבא דרבי עקיבא אמר דוקא ולא אליבא דרבנן דהא פליגי רבנן בלזה ולזה

רִאשׁוֹנִים עַל מַסֶּכֶת זוֹ: רִי״ף וְהָר״ן רֹא״שׁ

Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.

↑ חֲזָרָה לְמַעְלָה