נדרים נה:

תלמוד בבלי · סדר נשים · מסכת נדרים — הדף השלם עם רש״י ותוספות שזורים בסוגיות; הרי״ף והרא״ש מקושרים למטה.

גודל הטקסט

מְפָרְשִׁים תּוֹסָפוֹת רִאשׁוֹנִים רִי״ף וְהָר״ן רֹא״שׁ

א שנאמר (ישעיהו מ, ד) כל גיא ינשא

ב תניא הנודר מן הדגן אסור אף בפול המצרי יבש ומותר בלח ומותר באורז בחילקא בטרגיס ובטיסני הנודר מן פירות השנה אסור בכל פירות השנה ומותר בגדיים ובטלאים ובחלב ובביצים ובגוזלות ואם אמר גידולי שנה עלי אסור בכולן

רַשִׁ״י חילקא חטה שנחלקת לשנים טרגיס לשלשה טיסני לארבעה ולהכי שרי שכבר נשתנה החטה אסור בכולן דכולן גידולי שנה נינהו אסור בכולן דכמהין ופטריות גידולי קרקע נינהו זומית שלמור"א בלע"ז אומר שהכל נ"ב מדקא חשיב בכלל שאין גידולו מן הארץ כמהין ופטריות אלמא דלאו גידולי קרקע נינהו

ג הנודר מן פירות הארץ אסור בכל פירות הארץ ומותר בכמהין ופטריות ואם אמר גידולי קרקע עלי אסור בכולן

רַשִׁ״י מותר בכמהין ופטריות שגדלין נמי על העצים

ד ורמינהי על דבר שאין גידולו מן הארץ אומר שהכל נהיה בדברו ותניא על המלח ועל הזמית ועל כמהין ופטריות אומר שהכל נהיה בדברו אמר אביי מירבא רבו מארעא מינק מאוירא ינקי ולא מארעא והא קתני על דבר שאין גידולו מן הארץ תני על דבר שאין יונק מן הארץ:

רַשִׁ״י מאוירא ינקי שאין להם שרשים בארץ לפיכך אין מברכין עליהם כדבר שגדל מן הארץ והא קתני על דבר שאין גידולו מן הארץ והיינו כמהין ופטריות אלמא אפי' מירבא נמי לא רבו מארעא שאין יונק דהיינו כמהין ופטריות דמאוירא ינקי

ה מתני׳ הנודר מן הכסות מותר בשק וביריעה ובחמילה אמר קונם צמר עולה עלי מותר להתכסות בגיזי צמר הפשתן עולה עלי מותר להתכסות באניצי פשתן

רַשִׁ״י מתני' חמילה כעין יריעה היא קונם צמר עולה כו' משמע מלבוש של צמר באניצי פשתן דדייק ולא נפיץ טעון צמר ופשתן והזיע מחמת המשוי: והיה ריחו קשה וכו' ואסור להפשילן לאחוריו לעשות משוי מאותן מינין דבענין שנצטער נדר דהיינו לטעון ולא לכסות ולהכי מותר לכסות

ו ר' יהודה אומר הכל לפי הנודר טען והזיע והיה ריחו קשה אמר קונם צמר ופשתים עולה עלי מותר להתכסות ואסור להפשיל לאחוריו:

רַשִׁ״י והזיע מכובד משוי

ז גמ׳ תניא הנודר מן הכסות מותר בשק וביריעה ובחמילה ואסור בפונדא ובפסקיא ובסקורטיא ובקטבליא ואנפליא ופליניא ומכנסים וכובע מאי איסקורטי אמר רבה בר בר חנה כיתונא דצלא

רַשִׁ״י גמ' פונדא אזור חלול שחוגרין בו פסקיא פיישול"א אסקורטיא מפרש לקמן קטבליא מלבוש של עור קשה שלובש על האסקורטיא אנפליא הוש"ש בלע"ז של עור פליניא סינר כיתונא דצלא מלבוש של עור

ח תניא יוצאין בשק עבה ובסגוס עבה וביריעה ובחמילה מפני הגשמים אבל לא בתיבה ולא בקופה ולא במחצלת מפני הגשמים הרועים יוצאין בשקים ולא רועים בלבד אמרו אלא כל אדם אלא שדברו חכמים בהווה:

רַשִׁ״י סגוס עבה מין שק הוא עבה טפי מיריעה: יוצאין בשבת -בכל אלו דברים אבל לא בתיבה שלא יכוף תיבה על ראשו ויצא דמשוי הוי

ט ר' יהודה אומר הכל לפי הנודר כו': תניא כיצד א"ר יהודה הכל לפי הנודר היה לבוש צמר והצר ואמר קונם צמר עולה עלי אסור ללבוש ומותר לטעון היה טעון פשתן והזיע ואמר קונם פשתן עולה עלי מותר ללבוש ואסור לטעון:

רַשִׁ״י ומותר לטעון שלא נדר אלא ממלבוש שהרי היה מצטער ממלבוש ואסור לטעון שלא נדר אלא כפי שהצר לו המשוי הילכך מותר ללבוש

מְפָרְשִׁים

תּוֹסָפוֹת

א חילקא חטין כתושין חלוקין לשנים טרגיס חד לתלתא טיסני חד לארבעה אסור בכולן דכמיהין ופטריות בכלל גדולי קרקע הן

ב [מירבא רבו מארעא] כמהין ופטריות ודאי מארעא רבו ושפיר מיקרו גידולי קרקע אבל היניקה שלהם אינה אלא מאויר קרקע ולא מברכין בורא פרי האדמה

ג שק יריעה וחמילה אינן בגדים הם מותר להתכסות בגיזי צמר שלא נתכוון זה אלא לבגד ארוג

ד הכל לפי הנודר פירוש לפי ענין שהיה בשעת הנדר היה טעון פירוש מופשל לאחוריו כדרך נושאי משאות מותר להתכסות שלא נתכוון לאסור אלא בענין שהיה מצטער רוחו קצרה שמלבושן צר לו אינו אסור לו אלא בלבישה

ה פונדא אבנט חלול וככסות דמי פסקיא פייש"א אנפליא קלצו"ן כיתונא דצלא פירוש מלבוש עור ויוצאין בשבת להגין מן הגשמים

ו אבל לא בתיבה קטנה שעל ראשו דמשוי הוא

ז והזיע מחמת כובד משאו וה"ה דברישא מצי למיתני פשתן ובסיפא צמר

רִאשׁוֹנִים עַל מַסֶּכֶת זוֹ: רִי״ף וְהָר״ן רֹא״שׁ

Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.

↑ חֲזָרָה לְמַעְלָה