Englishעברית
כניסה הירשמו בחינם

נדה כ.

תלמוד בבלי · סדר טהרות · מסכת נדה — הדף השלם עם רש״י ותוספות שזורים בסוגיות; הרי״ף והרא״ש מקושרים למטה.

גודל הטקסט
מְפָרְשִׁים תּוֹסָפוֹת

א בקילור ורבי תלה בשרף שקמה מאי לאו אאדום

רַשִׁ״י בקילור אנפלשט"ר ואדום הוא ונתעסקה בו. אלמא קילור דומה לדם נדות ואע"ג דלא הוי סומק כולי האי וקשיא לכולהו דדייקי בין דם בחור לדם נשוי משום דסומק טפי ובין דם מאכולת של ראש לשאר דם מאכולת

ב לא אשאר דמים

ג אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי קמיה אומנא שקלי ליה קרנא קמייתא לאמימר חזייה אמר להו אדום דתנן כי האי שקלי ליה אחריתי אמר להו אשתני אמר רב אשי כגון אנא דלא ידענא בין האי להאי לא מבעי לי למחזי דמא

רַשִׁ״י אומנא מקיז דם בקרן בין האי להאי בין קמא לבתרא

ד שחור כחרת אמר רבה בר רב הונא חרת שאמרו דיו תניא נמי הכי שחור כחרת ושחור שאמרו דיו ולימא דיו אי אמר דיו הוה אמינא כי פכחותא דדיותא קמ"ל כי חרותא דדיותא

רַשִׁ״י חרת שאמרו דיו כלומר לא כשחרורית חרת הניתך במים אלא שחרורית חרת הניתך בדיו כי פכחותא דדיותא קלישות הדיו כשהכלי מלא יורד שחרורית החרת למטה ומלמעלה הוא ברור ואינו שחור כל כך ושחור דם שחור נבדקה מראיתו אם שחור היא כחרת או דיהה מכן על גבי בגד אדום כולם הדמים

ה איבעיא להו בלחה או ביבשתא תא שמע דרבי אמי פלי קורטא דדיותא ובדיק בה

רַשִׁ״י בלחה בדיו לחה כדמפרש או ביבשתא שכן דרך שנותנין חרת בדיו כששולקים קליפות הקוצרים והוא מתייבש פלי קורטא דדיותא מבקע חתיכות דיו יבש ובודק בו מראית דם שחור פלי מבקע ובדיק לה בלא מים

ו אמר רב יהודה אמר שמואל כקיר כדיו וכענב טמאה וזוהי ששנינו עמוק מכן טמאה אמר רבי אלעזר כזית כזפת וכעורב טהור וזוהי ששנינו דיהה מכן טהור

רַשִׁ״י כקיר שעוה שחורה כענבה ענבים שחורים. ל"א קיר שם עשב שחור עולא אשחור דמתניתין קאי דקתני טמא עמוק מכן מאותו שיעור השנוי במתניתין לכל אחד אי הוה סומק טפי טמא

ז עולא אמר כלבושא סיואה עולא אקלע לפומבדיתא חזייה לההוא טייעא דלבוש לבושא אוכמא אמר להו שחור דתנן כי האי מרטו מיניה פורתא פורתא יהבו ביה ארבע מאה זוזי

רַשִׁ״י סיואה שם מקום ועושין שם מלבושים שחורים

ח רבי יוחנן אמר אלו כלים האוליירין הבאים ממדינת הים למימרא דאוכמי נינהו והאמר להו רבי ינאי לבניו בני אל תקברוני לא בכלים שחורים ולא בכלים לבנים שחורים שמא אזכה ואהיה כאבל בין החתנים לבנים שמא לא אזכה ואהיה כחתן בין האבלים אלא בכלים האוליירין הבאים ממדינת הים

רַשִׁ״י אוליירין בלנים מחממי מרחצאות. לשון אחר שם מקום שמא אזכה לגן עדן והצדיקים מלובשים לבנים גלימי אוליירין הוו סומקי אבל פתורי כגון מפה וסדין אוליירין הוו שחורין וכולן חמשה דמים אבל אם העפר בכלי כי עכר להו בידיה באצבע שפיר דמי

ט אלמא לאו אוכמי נינהו לא קשיא הא בגלימא הא בפתורא

י אמר רב יהודה אמר שמואל וכולם אין בודקין אלא על גבי מטלית לבנה אמר רב יצחק בר אבודימי ושחור על גבי אדום

רַשִׁ״י מטלית לבנה מראות הדמים ניכרים בה

יא אמר רב ירמיה מדפתי ולא פליגי הא בשחור הא בשאר דמים מתקיף לה רב אשי אי הכי לימא שמואל חוץ משחור אלא אמר רב אשי בשחור גופיה קמיפלגי

יב אמר עולא כולן עמוק מכן טמא דיהה מכן טהור כשחור

רַשִׁ״י דיהה מכן טהור כשחור ואע"פ דלא תנן במתניתין דיהה מכן טהור אלא גבי שחור הוא הדין לכולהו

יג ואלא מאי שנא שחור דנקט סד"א הואיל ואמר רבי חנינא שחור אדום הוא אלא שלקה הילכך אפילו דיהה מכן נמי ליטמא קמשמע לן

רַשִׁ״י אפי' דיהה מכן ליטמא דהאי אדום הוה וע"י לקותא הושחר קא משמע לן דאין דרך דם אדום המשחיר על ידי לקותא להיות דיהה

יד רבי אמי בר אבא אמר וכולן עמוק מכן טמא דיהה מכן נמי טמא חוץ משחור אלא מאי אהני שיעוריה דרבנן לאפוקי דיהה דדיהה

רַשִׁ״י דיהה דדיהה שנדחה ממראיתו יותר מדאי

טו ואיכא דאמרי רמי בר אבא אמר וכולן עמוק מכן טהור דיהה מכן טהור חוץ משחור ולהכי מהני שיעוריה דרבנן

רַשִׁ״י עמוק מכן טהור אם מאותו מראה הוא אבל אם האדים הרבה עד שבא לכלל אחד משאר המראות של מעלה הימנו הרי בא לחדא מהנך דמתני'

טז בר קפרא אמר וכולן עמוק מכן טמא דיהה מכן טהור חוץ ממזג שעמוק מכן טהור דיהה מכן טהור בר קפרא אדיהו ליה ודכי אעמיקו ליה ודכי אמר רבי חנינא כמה נפיש גברא דלביה כמשמעתיה

רַשִׁ״י אדיהו ליה דם הדומה למזגא

יז וכקרן כרכום תנא לח ולא יבש

יח תני חדא כתחתון ולא כעליון ותניא אידך כעליון ולא כתחתון ותניא אידך כעליון וכל שכן כתחתון ותניא אידך כתחתון וכל שכן כעליון

רַשִׁ״י כתחתון עלה תחתון

יט אמר אביי תלתא דרי ותלתא טרפן הויין

רַשִׁ״י תלתא דרי דעלין הוו זו למעלה מזו

כ נקוט דרא מציעאה וטרפא מציעתא בידך

רַשִׁ״י נקוט דרא מציעא לבדוק בה את הדם וטרפא מציעא דההוא משובח לבדוק מכולן ומיהו כוליה דרא כשרה לבדוק. והא דקתני כתחתון ולא כעליון הכי קאמר כשורה אמצעית ולא כעליונה הימנה והא דקתני כעליון ולא כתחתון כשורה אמצעית ולא כתחתונה הימנה דאין כשר לבדוק אלא בדרא אמצעית והא דתניא כתחתון וכ"ש כעליון דמשמע דתרוייהו כשרין לבדוק אלא שהעליון משובח לאו אדרי קאי אלא אעלין דדרא מציעא וה"ק בעלה תחתון שהוא ברור וכ"ש בעליון הימנה דהיינו אמצעי שהוא ברור מאד והא דתניא כעליון וכ"ש כתחתון הכי קאמר כעליון כעלה העליון וכ"ש כתחתון כעלה האמצעי

כא כי אתו לקמיה דרבי אבהו אמר להו בגושייהו שנינו

רַשִׁ״י בגושייהו שנינו לבדוק בהן ולא לאחר תלישתן

כב וכמימי אדמה תנו רבנן כמימי אדמה מביא אדמה שמנה מבקעת בית כרם ומציף עליה מים דברי רבי מאיר רבי עקיבא אומר מבקעת יודפת רבי יוסי אומר מבקעת סכני רבי שמעון אומר אף מבקעת גנוסר וכיוצא בהן

כג תניא אידך וכמימי אדמה מביא אדמה שמנה מבקעת בית כרם ומציף עליה מים כקליפת השום ואין שיעור למים משום דאין שיעור לעפר ואין בודקין אותן צלולין אלא עכורין צללו חוזר ועוכרן וכשהוא עוכרן אין עוכרן ביד אלא בכלי

רַשִׁ״י ואין שיעור למים משום דאין שיעור לעפר - אלא יביא עפר כמו שירצה אם רב אם מעט ויציף על מים כעובי קליפת השום למעלה מן העפר אלא עכורין שתהא מראית אדמה נכנסת במים וכשהוא עוכרן המים בעפר

כד איבעיא להו אין עוכרין אותן ביד אלא בכלי דלא לרמיה בידיה ולעכרינהו אבל במנא כי עכר ליה בידיה שפיר דמי או דלמא דלא לעכרינהו בידיה אלא במנא

רַשִׁ״י לא לרמיה בידיה לא יתן העפר אל תוך ידו ויעכור המים בעפר שבידו אע"פ שחוזר ונותנו בכלי לאחר עכירה או דלמא לא לעכרינהו בידיה כשהמים בספל לא יעכרם באצבעו אלא בבזך או בכלי אחר

כה ת"ש כשהוא בודקן אין בודקן אלא בכוס ועדיין תבעי לך בדיקה בכוס עכירה במאי תיקו

רַשִׁ״י אלא בכוס של זכוכית. אלמא לא לירמי עפר במים בכפו ויבדוק

כו כי אתו לקמיה דרבה בר אבוה אמר להו במקומה שנינו רבי חנינא פלי קורטא דגרגשתא ובדיק ביה לייט עליה רבי ישמעאל ברבי יוסי באסכרה

רַשִׁ״י אמר להו במקומה שנינו שאין האדמה דומה לדם אלא במקומה אבל הביאה במקום אחר נשתנה מראיתה לייט עליה ר' ישמעאל אאחר שיעשה כן באסכרה
מְפָרְשִׁים
תּוֹסָפוֹת

א פלי קורטא דדיותא. מכאן משמע שדיו שלנו הוא קרוי דיו מדקאמר קורטא דדיותא משמע שהוא יבש ואוסר ר"ת לכתוב ס"ת בדיו של עפצים לפי שהוא לעולם לח ובפ' [שני] דגיטין (דף יט.) מפורש

Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.

חֲזָרָה לְמַעְלָה