Englishעברית
כניסה הירשמו בחינם

פסחים נ.

תלמוד בבלי · סדר מועד · מסכת פסחים — הדף השלם עם רש״י ותוספות שזורים בסוגיות; הרי״ף והרא״ש מקושרים למטה.

גודל הטקסט
מְפָרְשִׁים תּוֹסָפוֹת

א כאיסורו מה איסורו בכזית אף חזרתו בכזית

רַשִׁ״י כאיסורו של חמץ ובשר קודש נמי משנפסל ביוצא אסור באכילה

ב תניא ר' נתן אומר זה וזה כשתי ביצים ולא הודו לו חכמים

ג (זכריה יד, ו) והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון מאי יקרות וקפאון

רַשִׁ״י יקרות וקפאון איידי דאיירי בירושלים ביציאות שעריה דקתני וכן מי שיצא מירושלים כו' פתח בהא פרשתא דבעינן למימר קמן שעתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים

ד א"ר אלעזר זה אור שיקר בעולם הזה וקפוי לעולם הבא

רַשִׁ״י אור שיקר בעולם הזה כשחמה מאירה בגבורתה ואורה גדול אותו אור חשוב ויקר שלה יהא קפוי וקל לעולם הבא כל דבר קל קרי קפוי צף על המים ויצף הברזל מתרגמינן וקפא פרזלא (מלכים ב ו׳: ו׳)  בני אדם שיקרים עשירים וחשובים ואינן טובים למקום

ה ר' יוחנן אמר אלו נגעים ואהלות שיקרין הן בעוה"ז וקפויין הן לעולם הבא

ו ור' יהושע בן לוי אמר אלו בני אדם שיקרין הן בעולם הזה וקפויין הן לעוה"ב כי הא דרב יוסף בריה דר' יהושע בן לוי חלש ואיתנגיד כי הדר אמר ליה אבוה מאי חזית אמר ליה עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה אמר לו בני עולם ברור ראית ואנן היכי התם כי היכי דאיתו אנן הכא הכי איתינן התם

רַשִׁ״י איתנגיד גוע ופרחה רוחו עליונים למטה אותן שהיו כאן חשובים ראיתי קלים ואנן תלמידי חכמים היכי איתינן התם

ז ושמעתי שהיו אומרים אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו ושמעתי שהיו אומרים הרוגי מלכות אין אדם יכול לעמוד במחיצתן

ח (ומאן) נינהו אילימא ר"ע וחביריו משום הרוגי מלכות ותו לא אלא הרוגי לוד

רַשִׁ״י הרוגי מלכות ותו לא לא היתה בהן מעלה אחרת שיחשבו עליה אלא זו בלבד הרוגי לוד שני אחים היו שמסרו עצמן על ישראל שהודו על עצמן הריגת בת מלך שהיו מטילין אותה על כל ישראל

ט (זכריה יד, כ) ביום ההוא יהיה על מצלות הסוס קדש לה' מאי מצלות הסוס

י א"ר יהושע בן לוי עתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים עד שהסוס רץ ומציל

יא ר' אלעזר אמר כל מצילות שתולין לסוס בין עיניו יהיה קדש לה'

רַשִׁ״י כל מצילות כלומר שתולין לסוס לנוי ולקשקש לשון מצלתים (ד"ה א יג) יהיה קודש לה' שיתנדבו ישראל נדבותיהן למקדש כל ביזה שיבוזו ישראל מן הנכרים ביום אחד עד חצות יהיו קודש לה' שיביאום נדבה למקדש

יב ור' יוחנן אמר כל ביזה שבוזזין ישראל עד שעה שהסוס רץ ומציל יהיה קדש לה'

רַשִׁ״י עד שעה שהסוס רץ ומציל כשיעור מרוצת הסוס עד חצי היום ולשון מציל שצילו תחתיו שכל שעות היום חמה נוטה לצדדין וצל האדם וצל הבהמה נוטה לצידו כשחמה במזרח צל האדם למערב אבל בחצי היום חמה עומדת באמצע הרקיע בראש כל האדם וצל הסוס תחתיו בפי' ר' מכיר זצ"ל מצאתי

יג בשלמא למאן דאמר כל ביזה שבזזו ישראל היינו דכתיב (זכריה יד, כ) והיה הסירות בבית ה' כמזרקים לפני המזבח אלא למ"ד בהנך תרתי מאי והיה הסירות בבית ה' מילתא אחריתי קאמר דמתעתרי ישראל ומתנדבי ומייתי

רַשִׁ״י הסירות כמזרקים אף הסירות יהיו של כסף ושל זהב שתהא שם ביזה רבה להקדש מאי והיה הסירות כמזרקים הא במצילות הסוס ליכא הקדש כולי האי דמיתעתרי ישראל יתעשרו ישראל ובשורה אחרת היא

יד בשלמא למ"ד ביזה היינו דכתיב (זכריה יד, כא) ולא יהיה כנעני עוד בבית ה' צבאות אלא למ"ד הנך תרתי מאי ולא יהיה כנעני א"ר ירמיה אין כאן עני

רַשִׁ״י כנעני לא יהיו צריכין גזברין לעשות סחורה בנכסי הקדש לפי שיהא שם עושר גדול מן הביזה

טו וכנעני מנלן דאיקרי תגר דכתיב (בראשית לח, ב) וירא שם יהודה בת איש כנעני מאי כנעני אילימא כנעני ממש אפשר בא אברהם והזהיר את יצחק בא יצחק והזהיר את יעקב ויהודה אזיל ונסיב אלא אמר רבי שמעון בן לקיש בת גברא תגרא דכתיב (הושע יב, ח) כנען בידו מאזני מרמה ואיבעית אימא מהכא (ישעיהו כג, ח) אשר סוחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ:

רַשִׁ״י בא אברהם והזהיר את יצחק שהשביע לאליעזר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני (בראשית כ״ד: ג׳)  ויצחק את יעקב לא תקח אשה מבנות כנען (שם כח) 

טז (זכריה יד, ט) והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד אטו האידנא לאו אחד הוא

יז אמר רבי אחא בר חנינא לא כעולם הזה העולם הבא העולם הזה על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת לעולם הבא כולו הטוב והמטיב

רַשִׁ״י כולו הטוב והמטיב שאין שם בשורה רעה למידרשיה בפירקא קרייה דיו"ד ה"י דארבע אותיות דרשיה וטעמיה התלויים בו

יח ושמו אחד מאי אחד אטו האידנא לאו שמו אחד הוא

יט א"ר נחמן בר יצחק לא כעולם הזה העולם הבא העולם הזה נכתב ביו"ד ה"י ונקרא באל"ף דל"ת אבל לעולם הבא כולו אחד נקרא ביו"ד ה"י ונכתב ביו"ד ה"י

כ סבר רבא למדרשה בפירקא א"ל ההוא סבא לעלם כתיב

רַשִׁ״י לעלם כתיב זה שמי לעלם חסר וי"ו לשון העלמה

כא ר' אבינא רמי כתיב (שמות ג, טו) זה שמי לעלם וזה זכרי לדור דור אמר הקב"ה לא כשאני נכתב אני נקרא נכתב אני ביו"ד ה"א ונקרא אני באל"ף דל"ת:

רַשִׁ״י כתיב זה שמי לעלם בהעלמה וכתיב זה זכרי דמשמע קרייה ולא העלמה לשון אחר כיון דכתב זה שמי פשיטא דזה זכרי היאך יקרא אלא בשמו לא כשאני נכתב שני שמות לימדו שם הכתיבה ושם הקרייה

כב הדרן עלך אלו עוברין

כג מתני׳ מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות עושין מקום שנהגו שלא לעשות אין עושין ההולך ממקום שעושין למקום שאין עושין או ממקום שאין עושין למקום שעושין נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם

רַשִׁ״י עד חצות חצי היום שלא לעשות כדי שלא יהא טרוד במלאכה וישכח ביעור חמצו ושחיטת הפסח ותקון מצה לצורך הלילה דמצוה לטרוח מבעוד יום כדי להסב מהר כדאמר בפרק בתרא (דף קט: ) חוטפין מצה בלילי פסחים בשביל תינוקות שלא ישנו
מְפָרְשִׁים
תּוֹסָפוֹת

א מתני' מקום שנהגו אור"י בשם ריב"א דמפרש בירושלמי מאי שנא ערבי פסחים משאר י"ט משום דזמן הפסח מחצות ואילך ואף יחיד קאמר התם בשאר ימות השנה ביום שמביא קרבן אסור במלאכה ופריך אם כן יהא כל היום אסור כמו יחיד שמביא קרבן ומפרש התם משום דראוי להקריב משחרית אבל פסח אינו יכול להקריבו אלא אחר חצות כדנפקא לן מבין הערבים ופריך אם כן קרבן תמיד שהוא לכל ישראל וקרב בכל יום יהא בכל יום אסור במלאכה ומשני שאני תמיד שהתורה הוציאה מן הכלל דכתיב ואספת דגנך ואם כל ישראל יושבים ובטלים מי יאסוף להן דגן ומשמע התם דמדאורייתא אסורה ונראה דאף בזמן הזה דליכא הקרבה כיון שנאסר אז אסור לעולם

Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.

חֲזָרָה לְמַעְלָה