פסחים ה.
תלמוד בבלי · סדר מועד · מסכת פסחים — הדף השלם עם רש״י ותוספות שזורים בסוגיות; הרי״ף והרא״ש מקושרים למטה.
א דהא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ ואכילת חמץ לאכילת מצה
ב השבתת שאור לאכילת חמץ דכתיב (שמות יב, יט) שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם כי כל אוכל מחמצת ונכרתה
ג ואכילת חמץ לאכילת מצה דכתיב (שמות יב, כ) כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבותיכם תאכלו מצות (וגו') וכתיב ביה במצה (שמות יב, יח) בערב תאכלו מצות
ד ואימא לרבות ליל י"ד לביעור ביום כתיב
ה ואימא מצפרא אך חלק
ו דבי רבי ישמעאל תנא מצינו י"ד שנקרא ראשון שנאמר (שמות יב, יח) בראשון בארבעה עשר יום לחדש רב נחמן בר יצחק אמר ראשון דמעיקרא משמע דאמר קרא (איוב טו, ז) הראשון אדם תולד
ז אלא מעתה (ויקרא כג, מ) ולקחתם לכם ביום הראשון הכי נמי ראשון דמעיקרא משמע
ח שאני התם דכתיב ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים מה שביעי שביעי לחג אף ראשון ראשון לחג
ט הכי נמי כתיב (שמות יב, טו) אך ביום הראשון תשביתו שבעת ימים מצות תאכלו אם כן נכתוב קרא ראשון הראשון למה לי שמע מינה לכדאמרן
י אי הכי התם נמי הראשון למה לי ותו התם דכתיב (ויקרא כג, לט) ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון אימר ראשון דמעיקרא משמע שאני התם דאמר קרא וביום השמיני שבתון מה שמיני שמיני דחג אף ראשון ראשון דחג
יא הראשון למה לי למעוטי חולו של מועד חולו של מועד מראשון ושמיני נפקא
יב איצטריך סד"א הואיל דכתב רחמנא וביום השמיני וי"ו מוסיף על ענין ראשון דאפילו בחולו של מועד קמ"ל
יג ולא לכתוב רחמנא לא וי"ו ולא ה"א ותו התם דכתיב (ויקרא כג, ז) ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם ראשון דמעיקרא משמע
יד אלא הני שלשה ראשון מיבעי ליה לכדתני דבי רבי ישמעאל דתנא דבי ר' ישמעאל בשכר שלשה ראשון זכו לשלשה ראשון להכרית זרעו של עשו לבנין בית המקדש ולשמו של משיח
טו להכרית זרעו של עשו דכתיב (בראשית כה, כה) ויצא הראשון אדמוני כולו כאדרת שער ולבנין בית המקדש דכתיב (ירמיהו יז, יב) כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו ולשמו של משיח דכתיב (ישעיהו מא, כז) ראשון לציון הנה הנם
טז רבא אמר מהכא (שמות לד, כה) לא תשחט על חמץ דם זבחי לא תשחט הפסח ועדיין חמץ קיים
יז ואימא כל חד וחד כי שחיט זמן שחיטה אמר רחמנא
יח תניא נמי הכי אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם מערב יום טוב או אינו אלא ביום טוב עצמו ת"ל לא תשחט על חמץ דם זבחי לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים דברי רבי ישמעאל
יט רבי עקיבא אומר אינו צריך הרי הוא אומר (שמות יב, טו) אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם וכתיב כל מלאכה לא (תעשו) ומצינו להבערה שהיא אב מלאכה
כ רבי יוסי אומר אינו צריך הרי הוא אומר אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם מערב יום טוב או אינו אלא בי"ט תלמוד לומר אך חלק ואי ביום טוב עצמו מי שרי הא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ ואכילת חמץ לאכילת מצה אמר רבא
תּוֹסָפוֹת
א דהא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ וכו' בפרק כל שעה (לקמן פסחים כח: ) יליף ר' יהודה לאוכל חמץ מו' שעות ולמעלה שהוא בלא תעשה ור' שמעון פליג עליה ומהכא לא מצי למילף מידי דלא הוקשה אכילת חמץ להשבתת שאור שמשש שעות ולמעלה אלא להשבחת שאור של שבעת ימים וקשה לרשב"א אמאי לא יליף כרת להשבתת שאור מדאיתקש לאכילת חמץ
ב למעוטי חולו של מועד אתרווייהו קאי דלולב אינו ניטל במדינה אלא יום אחד
ג כדתנא דבי ר' ישמעאל אע"ג דכתיבי טובא בהנך ג' מצות כתיבי כולהו וכל הכתוב במצוה אחד חשיבי חדא ואין להקשות מנלן דמהני ג' ראשון דרשינן ואך ביום הראשון לכדדרשינן דילמא ההוא איכתיב להך דרשא דמסתברא דמהני דכתיבי במקרא קודש דרשי' כולהו להך דרשא
ד לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים הקשה רשב"א היכי יליף מהכא דחמץ אסור מו' שעות ולמעלה והא זמן שחיטת הפסח אחר התמיד הוי ותמיד ששחטו לפני חצות פסול וא"כ זמן שחיטה לא הוי מיד אחר חצות עד כדי שהיית הקרבת תמיד וי"ל כיון דדיעבד אם שחט הפסח קודם תמיד כשר כדתנן התם חשיב זמן שחיטה מחצות ואילך
ה זמן שחיטה קאמר רחמנא אע"ג דאמת הוא דלא תשחט על חמץ כל חד וחד כי שחיט דאמרינן בפרק תמיד נשחט (לקמן פסחים סג. ושם) השוחט את הפסח על החמץ עובר בלאו מ"מ כיון דאשכחן דהזהיר על ההשבתה והזהיר שלא לשחוט פסח על חמץ סברא הוא שבזמן שחיטה הזהיר על השבתה
ו דברי ר' ישמעאל תימה לר"י דתנא דבי רבי ישמעאל נפקא ליה מקרא אחרינא ובכמה דוכתין פריך מר' ישמעאל אתנא דבי רבי ישמעאל
ז (ואומר) כל מלאכה לא תעשו אע"ג דכשישרף ויעשה גחלים הנאתו מותר כדאמר בפרק כל שעה (לקמן פסחים כו: ) גבי ערלה בישלה על גבי גחלים דברי הכל הפת מותר וה"ה חמץ והא דתנן בפ' כל שעה (ד כא.) לא יסיק בו תנור וכירים היינו מדרבנן אור"י דסברא הוא דקרא דתשביתו מיירי בכל ענין אפילו אינו צריך לגחלתו אי נמי כיון דמתחלת הבערה אינו יכול להנות ממנו אע"ג שיהא לו הנאה ממנו אחר כך אסור כמו נדרים ונדבות שאין קריבין בי"ט למ"ד (ביצה דף יט כ.) אף על פי שיש בהן מאכל הדיוט לבסוף ומאן דשרי שרי מלהנות
Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.