אבן עזרא על איוב מא

הֵן־תֹּחַלְתּוֹ נִכְזָבָה הֲגַם אֶל־מַרְאָיו יֻטָל׃

הן תוחלתו נכזבה - כי ממראיו לבדו יפול האדם. יוטל - מגזרת ויטילו את הכלים.

לֹא־אַכְזָר כִּי יְעוּרֶנּוּ וּמִי הוּא לְפָנַי יִתְיַצָּב׃

לא אכזר - אין אכזר שיתעורר עמו.

מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם תַּחַת כָּל־הַשָּׁמַיִם לִי־הוּא׃

מי הקדימני ואשלם - הקדימני, כטעם שנים מכחישים זה את זה ואומרים: אם תנצחני אתן לך כך וכך. וכן הקדימני כי אני אשלם אם ינצחני, כי כל שיש תחת השמים לי הוא.

לא־[לוֹ־] אַחֲרִישׁ בַּדָּיו וּדְבַר־גְּבוּרוֹת וְחִין עֶרְכּוֹ׃

לא אחריש בדיו - לא אחריש לספר. בדיו - שב אל המקדים כמו בדיך ואם ינצחני, לא אחריש לספר גבורתו. וחין ערכו - מגזרת מצא חן. ויש אומרים: בדיו שב אל לויתן, מגזרת בתים לבדים, והראשון קרוב אלי.

מִי־גִלָּה פְּנֵי לְבוּשׁוֹ בְּכֶפֶל רִסְנוֹ מִי יָבוֹא׃

מי גלה פני לבושו - שידע מקומו, כי הים הוא מלבוש לו, מי יכפול רסנו להוציאו ממקומו, כאשר עושים לבהמות.

דַּלְתֵי פָנָיו מִי פִתֵּחַ סְבִיבוֹת שִׁנָּיו אֵימָה׃

דלתי פניו - פיו.

גַּאֲוָה אֲפִיקֵי מָגִנִּים סָגוּר חוֹתָם צָר׃

אפיקי - חזקים הם שניו כמגינים. ויש אומרים: על קשקשותיו. סגור חותם צר - סגורים כחותם צר, שאין ריוח ביניהם.

עֲ‍טִישֹׁתָיו תָּהֶל אוֹר וְעֵינָיו כְּעַפְעַפֵּי־שָׁחַר׃

עטישותיו - ידוע מדברי רבותינו ז"ל.

מִפִּיו לַפִּידִים יַהֲלֹכוּ כִּידוֹדֵי אֵשׁ יִתְמַלָּטוּ׃

כידודי אש - אין ריע לו, כמו: זיקות יתמלטו כה וכה.

מִנְּחִירָיו יֵצֵא עָשָׁן כְּדוּד נָפוּחַ וְאַגְמֹן׃

כדוד - סיר וכן או בדוד: ואגמון. אגם המים כאשר יתחמם האויר:

נַפְשׁוֹ גֶּחָלִים תְּלַהֵט וְלַהַב מִפִּיו יֵצֵא׃

נפשו - הרוח היוצא מאפו.

בְּצַוָּארוֹ יָלִין עֹז וּלְפָנָיו תָּדוּץ דְּאָבָה׃

תדוץ - אין ריע לו. והטעם: אין דאבה לפניו רק עוז וגאוה.

מַפְּלֵי בְשָׂרוֹ דָבֵקוּ יָצוּק עָלָיו בַּל־יִמּוֹט׃

מפלי בשרו - מקומות השומן שהם תלוים על בשרו, והוא קרוב מגזרת: ומפל בר נשביר.

לִבּוֹ יָצוּק כְּמוֹ־אָבֶן וְיָצוּק כְּפֶלַח תַּחְתִּית׃

לבו יצוק - כמו: ויצקת לו. כמו אבן, תקיף. כפלח תחתית - כפלח הריחיים התחתונה, שהיא תקיפה.

מִשֵּׂתוֹ יָגוּרוּ אֵלִים מִשְּׁבָרִים יִתְחַטָּאוּ׃

משתו - חסר אל"ף, כאשר יתנשא בים ויראה יפחדו ממנו הגבורים ומהשברים שיניע בים, יתחטאו הנמצאים. ואם אדם ישיגהו בחרב לא תקום עליו. והטעם: לא תעמוד.

מַשִּׂיגֵהוּ חֶרֶב בְּלִי תָקוּם חֲנִית מַסָּע וְשִׁרְיָה׃

חנית מסע - שמנהג האדם להסיע חנית עמו כשאול. ושריה - מין ממיני הנשק. ודעת רבים: כמו שריון והוא רחוק בעיני. והטעם: כי שריון לא יעמוד ויקום עמו.

יַחְשֹׁב לְתֶבֶן בַּרְזֶל לְעֵץ רִקָּבוֹן נְחוּשָׁה׃

רקבון - כמו רקב.

לֹא־יַבְרִיחֶנּוּ בֶן־קָשֶׁת לְקַשׁ נֶהְפְּכוּ־לוֹ אַבְנֵי־קָלַע׃

בן קשת - הוא החץ.

כְּקַשׁ נֶחְשְׁבוּ תוֹתָח וְיִשְׂחַק לְרַעַשׁ כִּידוֹן׃

תותח - אין ריע לו, והטעם: כמו נשק. לרעש כידון - כי מנהג האוחז אותו להרעישנו.

תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָרֶשׂ יִרְפַּד חָרוּץ עֲלֵי־טִיט׃

חדודי חרש - הטעם תחתיו חרשים חדים ולא ירגיש בהם. ירפד - יפרוש, כמו: רפידתו זהב והעניין יציע. חרוץ - דבר כרות כמו אם חרוצים ימיו והטעם כפול. עלי טיט - שיש תחת התהום.

יַרְתִּיחַ כַּסִּיר מְצוּלָה יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה׃

ים ישים כמרקחה - שירתיח בחזקה.

אַחֲרָיו יָאִיר נָתִיב יַחְשֹׁב תְּהוֹם לְשֵׂיבָה׃

אחריו יאיר נתיב - יעשה נתיב בים אחריו והוא מאיר, והטעם שהוא נראה: יחשוב תהום לשיבה, כי השיער לבן והטעם כפול.

אֵין־עַל־עָפָר מָשְׁלוֹ הֶעָשׂוּ לִבְלִי־חָת׃

אין על עפר משלו - והטעם: כי הנה יש לו ממשלה בים ולא ביבשה. העשו - גבורי עולם כמהו בעולם שלא יחת. ויש אומרים: כי הוא חסר, כי השם עשהו שלא יחת:

אֵת־כָּל־גָּבֹהַּ יִרְאֶה הוּא מֶלֶךְ עַל־כָּל־בְּנֵי־שָׁחַץ׃

את כל גבוה יראה - מרוב ארכו כאשר יגביה ראשו על המים. בני שחץ - מלה מפורדת והפירוש: כל נולד במים.