אבן עזרא על תהלים כא

יְהוָה בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח־מֶלֶךְ וּבִישׁוּעָתְךָ מַה־יגיל [יָּגֶל] מְאֹד׃

למנצח - ה' בעזך ישמח מלך - ה' בעוז שנתת לו ישמח וככה בישועתך.

תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל־מָנַעְתָּ סֶּלָה׃

תאות - מה שיש בלבו. וארשת - מה שידבר בפיו והאל"ף נוסף כאל"ף ואזרועך וכמוה: כרשיון מלך פרס.

כִּי־תְקַדְּמֶנּוּ בִּרְכוֹת טוֹב תָּשִׁית לְרֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת פָּז׃

כי - תי"ו תקדמנו לנוכח השם ויהיה הפועל יוצא לשנים פעולים, כלומר המלך שהוא מוקדם מן הברכות. עטרת - זהב עם פז אבנים יקרות סביבה, כי כן מנהג המלכים. ויתכן היות תי"ו תקדמנו לשון נקבה, בעבור ברכות כדרך: בנות צעדה עלי שור.

חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ נָתַתָּה לּוֹ אֹרֶךְ יָמִים עוֹלָם וָעֶד׃

חיים - שם לעולם על לשון רבים לא יפרדו, כמו נעורים בתולים זקונים מלואים. אורך ימים עולם ועד - עולם הפחות שני דורים.

גָּדוֹל כְּבוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶךָ הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָיו׃

גדול - כל נושע לעולם יוסיף כבוד. הוד והדר תשוה - כמו תשית.

כִּי־תְשִׁיתֵהוּ בְרָכוֹת לָעַד תְּחַדֵּהוּ בְשִׂמְחָה אֶת־פָּנֶיךָ׃

כי - אמר השם לאברהם והיה ברכה והמשורר אמר: ברכות לעד - לנצח הוא וזרעו. תחדהו - מגזרת חדוה.

כִּי־הַמֶּלֶךְ בֹּטֵחַ בַּיהוָה וּבְחֶסֶד עֶלְיוֹן בַּל־יִמּוֹט׃

כי - הטעם אין לו בטחון בגבורתו, רק בשם ובחסדו והזכיר עליון כנגד בל ימוט.

תִּמְצָא יָדְךָ לְכָל־אֹיְבֶיךָ יְמִינְךָ תִּמְצָא שֹׂנְאֶיךָ׃

תמצא - זה חסד עליון שהשם אומר לדוד: תמצא ידך והיא השמאלית, וככה ידה ליתד תשלחנה. וטעם תמצא – כדרך והצרותי להם, למען ימצאו אותם הקולעים. והטעם: לא יוכלו לנוס ולהפרד ולהמלט.

תְּשִׁיתֵמוֹ כְּתַנּוּר אֵשׁ לְעֵת פָּנֶיךָ יְהוָה בְּאַפּוֹ יְבַלְּעֵם וְתֹאכְלֵם אֵשׁ׃

תשיתמו, פניך - כעסך פני ה' חלקם ופניה לא היו לה עוד. ויש אומרים: כי כ"ף כתנור אש כמו בי"ת, כדרך: בחצי לילה, כחצות הלילה.

פִּרְיָמוֹ מֵאֶרֶץ תְּאַבֵּד וְזַרְעָם מִבְּנֵי אָדָם׃

פרימו - תי"ו תאבד לנכח דוד או למשיח, כי אחריו כתוב: כי נטו. מלת נטו – יוצאה והפעול הוא רעה.

כִּי־נָטוּ עָלֶיךָ רָעָה חָשְׁבוּ מְזִמָּה בַּל־יוּכָלוּ׃

מזמה - בכח ולא יוכלו להוציאה למעשה.

כִּי תְּשִׁיתֵמוֹ שֶׁכֶם בְּמֵיתָרֶיךָ תְּכוֹנֵן עַל־פְּנֵיהֶם׃

כי - בעבור היות באתנחתא שבשכם הוא שכם אחד והטעם להיותם נחברים על דרך: והצרותי להם למען ימצאו. ומלת תכונן – דרך קצרה, כי הטעם תכונן הקשת בחיצים.

רוּמָה יְהוָה בְּעֻזֶּךָ נָשִׁירָה וּנְזַמְּרָה גְּבוּרָתֶךָ׃

רומה - שב להודות השם בסוף המזמור, כי כל זה יקרה לאויב בסוף בעוז השם כאשר החל: ה' בעזך ישמח מלך.