אבן עזרא על תהלים לח

מִזְמוֹר לְדָוִד לְהַזְכִּיר׃

מזמור - טעם פיוט תחלתו להזכיר.

יְהוָה אַל־בְּקֶצְפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וּבַחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי׃

אל בקצפך - אל ישרת בעבור אחר ואל בחמתך, וכמוהו: ודעת קדושים אדע ושני שרי גדודים היו שרי בן שאול.

כִּי־חִצֶּיךָ נִחֲתוּ בִי וַתִּנְחַת עָלַי יָדֶךָ׃

כי, נחתו - בנין נפעל, כמו ננחתו, מגזרת ותנחת עלי ידך והטעם תחלואים ומכאובים כחצים.

אֵין־מְתֹם בִּבְשָׂרִי מִפְּנֵי זַעְמֶךָ אֵין־שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי׃

אין מתום - מגזרת תם, והטעם בריאות והנה הזכיר הסבה הקרובה למה זה, מפני זעמך והרחוקה. מפני חטאתי - כי בעבורה זעמתני.

כִּי עֲוֺנֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי׃

כי - נד על נד וגבהו עד שעברו ראשי, כי רבים הם.

הִבְאִישׁוּ נָמַקּוּ חַבּוּרֹתָי מִפְּנֵי אִוַּלְתִּי׃

הבאישו - פועל עומד, כמו: ולא הבאיש או יהיה הוא הפעול והוא יספר חבורות שיצאו בגופו, וסבת זה אולתי.

נַעֲוֵיתִי שַׁחֹתִי עַד־מְאֹד כָּל־הַיּוֹם קֹדֵר הִלָּכְתִּי׃

נעויתי - אין בי כח לעמוד בקומה זקופה ישרה, על כן נעויתי ושחותי והשתנו פני, כאילו כל היום השמש הכיתני, וזה טעם קודר הלכתי.

כִּי־כְסָלַי מָלְאוּ נִקְלֶה וְאֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי׃

כי כסלי - הטעם קרביו מלאו דבר נתעב ונקלה אינני ראוי להזכיר בפה והזכיר אין מתום פעם אחרת באיברי גופי הנראים.

נְפוּגוֹתִי וְנִדְכֵּיתִי עַד־מְאֹד שָׁאַגְתִּי מִנַּהֲמַת לִבִּי׃

נפוגותי - מגזרת ויפג לבו. שאגתי - ברוב מכאובי על דרך שויתי עד בקר כארי.

אֲ‍דֹנָי נֶגְדְּךָ כָל־תַּאֲוָתִי וְאַנְחָתִי מִמְּךָ לֹא־נִסְתָּרָה׃

אדני נגדך - לבדך כל תאותי, אולי אחיה ולא נגד הרופאים.

לִבִּי סְחַרְחַר עֲזָבַנִי כֹחִי וְאוֹר־עֵינַי גַּם־הֵם אֵין אִתִּי׃

לבי סחרחר - כתרגום סביב לא ימצא מנוח. כחי - כח התולדה ואור עיני - ככה מנהג החולים.

אֹהֲבַי וְרֵעַי מִנֶּגֶד נִגְעִי יַעֲמֹדוּ וּקְרוֹבַי מֵרָחֹק עָמָדוּ׃

אהבי - האוהבים שהיו לי. מנגד נגעי יעמדו - בעבור שהבאישו חבורותי.

וַיְנַקְשׁוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי וְדֹרְשֵׁי רָעָתִי דִּבְּרוּ הַוּוֹת וּמִרְמוֹת כָּל־הַיּוֹם יֶהְגּוּ׃

וינקשו - מלת נפשי תשרת בעבור אחרת וככה הוא וינקשו מבקשי נפשי, כי הוא הפעול. והטעם: שדבריהם מוקש המה לי.

וַאֲנִי כְחֵרֵשׁ לֹא אֶשְׁמָע וּכְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח־פִּיו׃

ואני - שהוא חסרון בגוף.

וָאֱהִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹא־שֹׁמֵעַ וְאֵין בְּפִיו תּוֹכָחוֹת׃

ואהי - ברצוני כאיש אשר לא ישמע לשון המדבר. והטעם: כי לא אענה להם:

כִּי־לְךָ יְהוָה הוֹחָלְתִּי אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהָי׃

כי - אין לי תוחלת כי אם בך. וטעם אתה תענה – כי אני לא אשים לבי אל דבריהם, כי עליך נסמכתי בלבי ולשוני לך.

כִּי־אָמַרְתִּי פֶּן־יִשְׂמְחוּ־לִי בְּמוֹט רַגְלִי עָלַי הִגְדִּילוּ׃

כי הגדילו - לדבר או הפועל עומד. וטעם פן ישמחו לי – כמו פן יאמרו לי, כי הנה במוט רגלי וחליתי הגדילו עלי.

כִּי־אֲנִי לְצֶלַע נָכוֹן וּמַכְאוֹבִי נֶגְדִּי תָמִיד׃

כי - כדרך: ובצלעי שמחו ונאספו. והנכון: כי נכון אני להיותי צולע שלא אוכל לקום ימים רבים, ולהיות מכאובי נגדי תמיד.

כִּי־עֲוֺנִי אַגִּיד אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי׃

כי - אני מודה לאנשים וזה טעם אגיד ואדאג לבי.

וְאֹיְבַי חַיִּים עָצֵמוּ וְרַבּוּ שֹׂנְאַי שָׁקֶר׃

ואויבי - יש אומרים: כי עוני אדאג מחטאתי פן אמות ואויבי חיים.

וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת רדופי־[רָדְפִי־] טוֹב׃

ומשלמי - דברו יוכיח כי הוא בקרם בחליים והטיב להם, כאשר ספר במזמור אחר.

אַל־תַּעַזְבֵנִי יְהוָה אֱלֹהַי אַל־תִּרְחַק מִמֶּנִּי׃

אל תרחק ממני - כנגד מרחוק עמדו.

חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי אֲדֹנָי תְּשׁוּעָתִי׃

חושה - לפי דעתי: חושה לעזרתי אתה ה' שאתה תשועתי, כמו: אמור לנפשי ישועתך אני. ור' משה אמר: כי חושה ישרת אחר וככה הוא חושה לעזרתי ה' חושה לתשועתי.