אבן עזרא על תהלים נו

לַמְנַצֵּחַ עַל־יוֹנַת אֵלֶם רְחֹקִים לְדָוִד מִכְתָּם בֶּאֱחֹז אֹתוֹ פְלִשְׁתִּים בְּגַת׃

למנצח על יונת אלם - על נועם פיוט תחלתו יונת אלם רחוקים. ומכתם - דבר נכבד מכתם פז.

חָנֵּנִי אֱלֹהִים כִּי־שְׁאָפַנִי אֱנוֹשׁ כָּל־הַיּוֹם לֹחֵם יִלְחָצֵנִי׃

חנני שאפני - כדרך משל, הוא אבימלך או עבדיו.

שָׁאֲפוּ שׁוֹרְרַי כָּל־הַיּוֹם כִּי־רַבִּים לֹחֲמִים לִי מָרוֹם׃

שאפו - הטעם כמו מלעיג. למה שאפו צוררי כל היום ויש לי מלאכים רבים במרום נלחמים בעבורי?! כי מלת מלחמה ואחריה למד היא לעזר, כי הטעם בעבורו הוא, כמו: הנלחם לכם, רק עם מלת עם לגנאי.

יוֹם אִירָא אֲנִי אֵלֶיךָ אֶבְטָח׃

יום, אליך - כמו עליך, כמו: אל הנער הזה התפללתי.

בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דְּבָרוֹ בֵּאלֹהִים בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא מַה־יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי׃

באלהים - טעם דברו שהתנבא עליו שמואל שימלוך על ישראל, על כן באלהים בטחתי שימלא דברו.

כָּל־הַיּוֹם דְּבָרַי יְעַצֵּבוּ עָלַי כָּל־מַחְשְׁבֹתָם לָרָע׃

כל, יעצבו - מגזרת עצבון. והטעם יעציבוני, בעבור דבר שאני בוטח בשם.

יָגוּרוּ יצפינו [יִצְפּוֹנוּ] הֵמָּה עֲקֵבַי יִשְׁמֹרוּ כַּאֲשֶׁר קִוּוּ נַפְשִׁי׃

יגורו - מגזרת גדוד שיהיו רבים ולא אוכל להמלט, על כן ישמרו רגלי שלא אברח.

עַל־אָוֶן פַּלֶּט־לָמוֹ בְּאַף עַמִּים הוֹרֵד אֱלֹהִים׃

על - בעבור האון שיש בלבם, או בעבור האון שהם מלאים ממנו, שימני פליט להם והורידם באף אם הם רבים, על כן הזכיר עמים.

נֹדִי סָפַרְתָּה אָתָּה שִׂימָה דִמְעָתִי בְנֹאדֶךָ הֲלֹא בְּסִפְרָתֶךָ׃

נודי - כמו נדודי, וישב בארץ נד. ספרת - הטעם אתה תדע כמה פעמים אני נודד ממקומי והיה דרך צחות נודי עם בנאדך. והטעם: כי טפותיו שהם דמעותיו ספורות הם להשם, וזה הטעם הלא בספרתך וכאילו הם מחוברות בנאד דרך משל, שלא אבדה טפה מהם.

אָז יָשׁוּבוּ אוֹיְבַי אָחוֹר בְּיוֹם אֶקְרָא זֶה־יָדַעְתִּי כִּי־אֱלֹהִים לִי׃

אז - הטעם כאשר יראו אויבי שאני קורא בשמך יפחדו. וטעם זה ידעתי – בזה ידעתי.

בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר בַּיהוָה אֲהַלֵּל דָּבָר׃

באלהים - אז אומר בעזרת השם, להלל הדבר שדבר לי שמואל פעם אחרי פעם.

בֵּאלֹהִים בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא מַה־יַּעֲשֶׂה אָדָם לִי׃

באלהים - אז אהיה בוטח בשם לעולם.

עָלַי אֱלֹהִים נְדָרֶיךָ אֲשַׁלֵּם תּוֹדֹת לָךְ׃

עלי - יש אומרים: כי הנדר באלהים בטחתי. ויתכן שנדר עולות והוא הנכון, כי ככה אני חייב לשלם נדרי על הטובה שגמלתני.