מלבי"ם ביאור המילות על ירמיהו מד

הַשְׁכַחְתֶּם אֶת־רָעוֹת אֲבוֹתֵיכֶם וְאֶת־רָעוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֵת רָעוֹת נָשָׁיו וְאֵת רָעֹתֵכֶם וְאֵת רָעֹת נְשֵׁיכֶם אֲשֶׁר עָשׂוּ בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִָם׃

נשיו. נשי כל מלך ומלך :

וְכִי־אֲנַחְנוּ מְקַטְּרִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וּלְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים הֲמִבַּלְעֲדֵי אֲנָשֵׁינוּ עָשִׂינוּ לָהּ כַּוָּנִים לְהַעֲצִבָה וְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים׃

מלכת השמים. עי' (למעלה ז' י"ח) : כונים. עי' למעלה שם : להעציבה מענין עצבים :

הֲלוֹא אֶת־הַקִּטֵּר אֲשֶׁר קִטַּרְתֶּם בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם אַתֶּם וַאֲבוֹתֵיכֶם מַלְכֵיכֶם וְשָׂרֵיכֶם וְעַם הָאָרֶץ אֹתָם זָכַר יְהוָה וַתַּעֲלֶה עַל־לִבּוֹ׃

אותם זכר ה' ותעלה על לבו. העלאה על לב קטנה מן הזכירה כמ"ש (ישעיה סס"ה י"ז) ולא תזכרנה ולא תעלינה על לב, רק פה כל פעל י"ל נשוא אחר, שלכן אמר ותעלה בלשון נקבה, שקאי על הנקמה, את המעשים זכר ועי"כ עלתה על לבו ציור הנקמה והעונש, וכן לקמן נ"א זכרו ה' וירושלים תעלה על לבבכם, ר"ל להתעסק בבנינה, שמעלה על לב לעשות דבר :

מִפְּנֵי אֲשֶׁר קִטַּרְתֶּם וַאֲשֶׁר חֲטָאתֶם לַיהוָה וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹל יְהוָה וּבְתֹרָתוֹ וּבְחֻקֹּתָיו וּבְעֵדְוֺתָיו לֹא הֲלַכְתֶּם עַל־כֵּן קָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה הַזֹּאת כַּיּוֹם הַזֶּה׃

קראת. מענין מקרה, וגדר המקרה שבא בלא סבה ובלא כונת מכוון, ועי' בפי' :