מצודת דוד על תהלים קלה

הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ אֶת־שֵׁם יְהוָה הַלְלוּ עַבְדֵי יְהוָה׃

הללויה הללו וגו׳‎. סרס המקרא כאילו אמר הללויה ומי יהלל ואמר הללו עבדי ה׳‎ אתם הללו את שם ה׳‎ אבל להרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי:

שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית יְהוָה בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵינוּ׃

שעומדים וגו׳‎. להתפלל בה לה׳‎:

כִּי־יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ׃

בחר לו יה. ה׳‎ בחר לעצמו את יעקב: לסגולתו. להיות לו כאוצר נחמד:

כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי־גָדוֹל יְהוָה וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל־אֱלֹהִים׃

כי אני ידעתי וגו׳‎. לכן אני מעורר לבות בני אדם להללו: ואדונינו. מוסב על מלת גדול לומר ואדונינו גדול מכל אלהים מלאכי מעלה:

מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה מוֹצֵא־רוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו׃

מקצה הארץ. ר״‎ל כאשר המה נראים למראה העין שהם בשפולי הרקיע בקצה הארץ אז מעלה אותם ברום הרקיע אל המקום אשר ירצה להמטיר שמה: ברקים. לעת בוא המטר מבריק ברקים ואין המטר מכבה אותם: מוצא. הוא מוציא את הרוח ממקום אוצרו:

שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם מֵאָדָם עַד־בְּהֵמָה׃

שהכה. הוא האל אשר הכה בכורי מצרים והבחין בין טפה של בכור וגומר:

שָׁלַח אֹתוֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵכִי מִצְרָיִם בְּפַרְעֹה וּבְכָל־עֲבָדָיו׃

בתוככי מצרים. ולא חלו המכות על ישראל שהיו בארצם:

שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִים׃

גוים רבים. הם שבעת העמים עובדי גלולים בכנען:

לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָעַן׃

לסיחון. הרג לסיחון וגו׳‎ והזכירם בפרט לרוב חזקם ואח״‎כ כלל כל מלכי כנען יחד:

וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ׃

ארצם. של המלכים ההם נתן נחלה וחזר ופירש שנתן נחלה לישראל עמו:

יְהוָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם יְהוָה זִכְרְךָ לְדֹר־וָדֹר׃

ה׳‎ שמך לעולם. ר״‎ל כאשר כחו מאז כן כחו עד העולם: זכרך. היא היא כי בשמו יזכר וכפל הדבר לחזוק:

כִּי־יָדִין יְהוָה עַמּוֹ וְעַל־עֲבָדָיו יִתְנֶחָם׃

כי ידין. כי עוד יבוא זמן אשר ידין ה׳‎ דין עמו: יתנחם. יחשוב מחשבה אחרת להיטיב להם:

עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם׃

עצבי הגוים. אבל הגלולים אשר העובדי גלולים עובדים להם הלא המה מכסף ומזהב והמה מעשה ידי אדם ואין ממש בהם:

פֶּה־לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ׃

פה להם. ר״‎ל אם אמנם עשו להם פה מה בכך הלא לא ידברו בו:

אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יַאֲזִינוּ אַף אֵין־יֶשׁ־רוּחַ בְּפִיהֶם׃

אף אין יש רוח. אפילו רוח החיוני כבהמה אין בפיהם:

כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם כֹּל אֲשֶׁר־בֹּטֵחַ בָּהֶם׃

כמוהם. בקללה אמר שהאומנים העושים את הגלולים יהיו כמו הגלולים לבל ידברו וכו׳‎ וכן יהיו כל הבוטח בהם:

בֵּית יִשְׂרָאֵל בָּרֲכוּ אֶת־יְהוָה בֵּית אַהֲרֹן בָּרֲכוּ אֶת־יְהוָה׃

ברכו. על שהבדיל אתכם מן העובדי גלולים התועים: בית אהרן וגו׳‎. ר״‎ל כל אחד ברכו לפי כח ההשגה:

בֵּית הַלֵּוִי בָּרֲכוּ אֶת־יְהוָה יִרְאֵי יְהוָה בָּרֲכוּ אֶת־יְהוָה׃

יראי ה׳‎. אלו חסידי או״‎ה:

בָּרוּךְ יְהוָה מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלִָם הַלְלוּ־יָהּ׃

מציון. המשפיע אור שכינתו מציון השוכן בירושלים: הללויה. הללו את יה בזה ההלול לומר ברוך ה׳‎ מציון וכו׳‎: