מצודת דוד על תהלים עה

לַמְנַצֵּחַ אַל־תַּשְׁחֵת מִזְמוֹר לְאָסָף שִׁיר׃

אל תשחת. ר״‎ל בזה המזמור יתרצה לה׳‎ לבל ישחית את ישראל בהיותם בגולה:

הוֹדִינוּ לְּךָ אֱ‍לֹהִים הוֹדִינוּ וְקָרוֹב שְׁמֶךָ סִפְּרוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ׃

הודינו. בכל עת אנו מודים לה׳‎: וקרוב שמך. וכן בכל עת קרוב לנו שמך להציל ולהושיע: ספרו. ר״‎ל כאשר אבותינו ספרו נפלאותיך:

כִּי אֶקַּח מוֹעֵד אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט׃

כי אקח מועד. ר״‎ל לא אשפוט מישרים באקראי לבד כ״‎א אקח זמן קבוע על הדבר:

נְמֹגִים אֶרֶץ וְכָל־יֹשְׁבֶיהָ אָנֹכִי תִכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶּלָה׃

נמוגים. כשלא רצו העובדי כוכבים לקבל התורה והיו נמוגים מוסדי הארץ וכל יושביה כי היו קרובים לחזור לתוהו ובוהו: אנכי. הנה אנכי תכנתי עמודי הארץ להשאר על עומדם עד עולם כי אני קבלתי התורה:

אָמַרְתִּי לַהוֹלְלִים אַל־תָּהֹלּוּ וְלָרְשָׁעִים אַל־תָּרִימוּ קָרֶן׃

אמרתי. לזה אמרתי לרשעי עובדי כוכבים אל תרשיעו את ישראל להעבירם מה׳‎ ומתורתו כי פן יוחזר העולם לתוהו: אל תרימו קרן. על ישראל להחטיאם:

אַל־תָּרִימוּ לַמָּרוֹם קַרְנְכֶם תְּדַבְּרוּ בְצַוָּאר עָתָק׃

אל תרימו. אל תתגאו עם התרוממות ואל תדברו כלפי מעלה בחוזק הצואר ר״‎ל בגאוה רבה:

כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב וְלֹא מִמִּדְבַּר הָרִים׃

כי לא. וכו׳‎ הרים ר״‎ל ההרמה לא באה לכם מרוח מוצא השמש ולא ממערב ולא ממדבר כי איננה באה מאליה:

כִּי־אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים׃

שופט. הכל בא במשפט לפי הדין ישפיל את זה וירים את זה:

כִּי כוֹס בְּיַד־יְהוָה וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וַיַּגֵּר מִזֶּה אַךְ־שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי־אָרֶץ׃

כי כוס. אל תחשבו שעד עולם תהיו בהרמה לא כן הוא כי מוכן הוא ביד ה׳‎ כוס עם יין משובח ממולא במזיגה לפי הראוי (המשיל הפורעניות לשתיית היין המבלבל דעת האדם): ויגר מזה. מהכוס הזה יזיל וישפוך לפי הרשעים: אך שמריה. סרס המקרא לומר אך כל רשעי ארץ ימצו וישתו כל הכוס עם השמרים אבל לא הצדיקים:

וַאֲנִי אַגִּיד לְעֹלָם אֲזַמְּרָה לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃

ואני. אבל אני אגיד לעולם צדקתו אשר יעשה עמנו:

וְכָל־קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק׃

וכל קרני. אז יתן הכח בידי ואכרית כל ממשלות הרשעים ולא תרומם עוד כי מעתה תרוממנה קרנות הצדיק וממשלתו: