מצודת ציון על איוב לא

בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינָי וּמָה אֶתְבּוֹנֵן עַל־בְּתוּלָה׃

אתבונן. ענין הסתכלות יתירה וכן ואתבונן אליו בבקר (מ״א ג):

הֲלֹא־הוּא יִרְאֶה דְרָכָי וְכָל־צְעָדַי יִסְפּוֹר׃

צעדי. פסיעותי:

אִם־הָלַכְתִּי עִם־שָׁוְא וַתַּחַשׁ עַל־מִרְמָה רַגְלִי׃

ותחש. ותמהר כמו חשתי ולא התמהמהתי (תהילים קי״ט:ס׳):

יִשְׁקְלֵנִי בְמֹאזְנֵי־צֶדֶק וְיֵדַע אֱלוֹהַּ תֻּמָּתִי׃

ישקלני. מל׳ משקל: במאזני. בכף המאזנים:

אִם תִּטֶּה אַשֻּׁרִי מִנִּי הַדָּרֶךְ וְאַחַר עֵינַי הָלַךְ לִבִּי וּבְכַפַּי דָּבַק מֻאוּם׃

אשורי. רגלי שאני פוסע בם כמו תמוך אשורי (שם יז): מאום. כמו מום או הוא מל׳ מאומה ור״ל דבר מה מעון:

אֶזְרְעָה וְאַחֵר יֹאכֵל וְצֶאֱצָאַי יְשֹׁרָשׁוּ׃

ישורשו. יעקרו השרשים, וכן מסעף פארה (ישעיהו י׳:ל״ג) ומשפטו יסיר הסעיפים:

תִּטְחַן לְאַחֵר אִשְׁתִּי וְעָלֶיהָ יִכְרְעוּן אֲחֵרִין׃

יכרעון. מל׳ כריעה וענינו השכיבה לזנות: אחרין. כמו אחרים במ״ם:

כִּי־הוא [הִיא] זִמָּה והיא [וְהוּא] עָוֺן פְּלִילִים׃

זמה. מחשבה רעה כמו זמה היא (ויקרא יח): פלילים. ענין משפט כמו אשר פללת לאחותך (יחזקאל יז):

וּמָה אֶעֱשֶׂה כִּי־יָקוּם אֵל וְכִי־יִפְקֹד מָה אֲשִׁיבֶנּוּ׃

יפקד. ענין זכרון והשגחה:

אִם־אֶמְנַע מֵחֵפֶץ דַּלִּים וְעֵינֵי אַלְמָנָה אֲכַלֶּה׃

אכלה. המתאוה לדבר ואינו משיגה קרוי כליון עינים:

כִּי מִנְּעוּרַי גְּדֵלַנִי כְאָב וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶנָּה׃

אנחנה. נהגתי אותה כמו ולא נחם (שמות יג):

אִם־לֹא בֵרֲכוּנִי חלצו [חֲלָצָיו] וּמִגֵּז כְּבָשַׂי יִתְחַמָּם׃

חלציו. מתניו:

אִם־הֲנִיפוֹתִי עַל־יָתוֹם יָדִי כִּי־אֶרְאֶה בַשַּׁעַר עֶזְרָתִי׃

הניפותי. הרימותי כמו לא תניף עליהם ברזל (דברים כ״ז:ה׳):

כְּתֵפִי מִשִּׁכְמָה תִפּוֹל וְאֶזְרֹעִי מִקָּנָה תִשָּׁבֵר׃

ואזרועי. האל״ף נוספת:

אִם־שַׂמְתִּי זָהָב כִּסְלִי וְלַכֶּתֶם אָמַרְתִּי מִבְטַחִי׃

כסלי. ענין בטחון כמו הלא יראתך כסלתך (לעיל ד): ולכתם. הוא הזהב הטוב:

אִם־אֶשְׂמַח כִּי־רַב חֵילִי וְכִי־כַבִּיר מָצְאָה יָדִי׃

כביר. הרבה כמו מזער לא כביר (ישעיהו ט״ז:י״ד):

אִם־אֶרְאֶה אוֹר כִּי יָהֵל וְיָרֵחַ יָקָר הֹלֵךְ׃

יהל. יאיר ויזרח כמו בהלו נרו (לעיל כט): יקר. ענין הארה ובהירות וכן אור יקרות (זכריה יד):

וַיִּפְתְּ בַּסֵּתֶר לִבִּי וַתִּשַּׁק יָדִי לְפִי׃

ותשק. ענין חבור ודבוק והוא מושאל מל׳ נשיקה שהוא דבוק השפתים:

גַּם־הוּא עָוֺן פְּלִילִי כִּי־כִחַשְׁתִּי לָאֵל מִמָּעַל׃

לאל. באל ובאה הלמ״ד במקום הבי״ת וכן בוחר אתה לבן ישי (ש״א ב) ומשפטו בבן ישי:

אִם־אֶשְׂמַח בְּפִיד מְשַׂנְאִי וְהִתְעֹרַרְתִּי כִּי־מְצָאוֹ רָע׃

בפיד. ענינו כמו איד וכן אם בפידו להן שוע (לעיל ל) וענינו שבר ומקרה רעה: והתעוררתי. מל׳ ההערה והתגברות:

וְלֹא־נָתַתִּי לַחֲטֹא חִכִּי לִשְׁאֹל בְּאָלָה נַפְשׁוֹ׃

ולא נתתי. לא עזבתי כמו ולא נתן סיחון (במדבר כ״א:כ״ג):

בַּחוּץ לֹא־יָלִין גֵּר דְּלָתַי לָאֹרַח אֶפְתָּח׃

לאורח. הוא שם משותף להאיש הבא מהדרך ולהדרך עצמו:

אִם־כִּסִּיתִי כְאָדָם פְּשָׁעָי לִטְמוֹן בְּחֻבִּי עֲוֺנִי׃

בחבי. כמו בחבאי באל״ף והוא מל׳ מחבואה:

כִּי אֶעֱרוֹץ הָמוֹן רַבָּה וּבוּז־מִשְׁפָּחוֹת יְחִתֵּנִי וָאֶדֹּם לֹא־אֵצֵא פָתַח׃

אערוץ. אשבור כמו בערוץ נחלים (לעיל ל): המון. עם רב ולתוספת ביאור אמר רבה: יחתני. מל׳ חתת ושבר: ואדום. ואשתוק כמו וידום אהרן (ויקרא י):

מִי יִתֶּן־לִי שֹׁמֵעַ לִי הֶן־תָּוִי שַׁדַּי יַעֲנֵנִי וְסֵפֶר כָּתַב אִישׁ רִיבִי׃

תוי. כמו תאוי והוא מל׳ תאוה ותחסר האל״ף וכן ת״י רגוגי וכ״כ ולא תתאוה (דברים ה) ת״א ולא תירוג: יענני. מל׳ עניה ותשובה: וספר. הוא״ו היא במקום או:

אִם־לֹא עַל־שִׁכְמִי אֶשָּׂאֶנּוּ אֶעֶנְדֶנּוּ עֲטָרוֹת לִי׃

אם לא. הוא ענין שבועה כמו אם לא שויתי ודוממתי (תהילים קל״א:ב׳): אענדנו. ענין עניבה וקשירה וכן ענדם על גרגרותיך (משלי ו׳:כ״א):

אִם־עָלַי אַדְמָתִי תִזְעָק וְיַחַד תְּלָמֶיהָ יִבְכָּיוּן׃

תלמיה. הערוגות כמו תלמי שדי (הושע י):

אִם־כֹּחָהּ אָכַלְתִּי בְלִי־כָסֶף וְנֶפֶשׁ בְּעָלֶיהָ הִפָּחְתִּי׃

הפחתי. הדאבתי כמו מפח נפש (לעיל יא):

תַּחַת חִטָּה יֵצֵא חוֹחַ וְתַחַת־שְׂעֹרָה בָאְשָׁה תַּמּוּ דִּבְרֵי אִיּוֹב׃

חוח. מין קוץ: באשה. דומה הוא לשעורה וגרועה ממנה וכן ויעש באושים (ישעיה ה) שהיא מין דומה לענבים וגרועה מהם: