מצודת ציון על משלי כג

וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ אִם־בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה׃

שכין. כמו סכין בסמ״ך וכן התמלא בשכות עורו (איוב מ׳:ל״א): בלועך. ענין בליעה וכן יעלעו דם (שם לט) והבי״ת היא בי״ת השמוש:

אַל־תִּתְאָו לְמַטְעַמּוֹתָיו וְהוּא לֶחֶם כְּזָבִים׃

למטעמותיו. דברים מוטעמים ומשובחים כמו ועשה לי מטעמים (בראשית כ״ז:ד׳):

אַל־תִּיגַע לְהַעֲשִׁיר מִבִּינָתְךָ חֲדָל׃

תיגע. מל׳ יגיעה:

התעוף [הֲתָעִיף] עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה־לּוֹ כְנָפַיִם כְּנֶשֶׁר ועיף [יָעוּף] הַשָּׁמָיִם׃

התעיף. מל׳ עפיפה ותנועה:

כִּי כְּמוֹ־שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא אֱכֹל וּשְׁתֵה יֹאמַר לָךְ וְלִבּוֹ בַּל־עִמָּךְ׃

שער. מל׳ השערה ואומדן כמו מאה שערים (שם כו):

פִּתְּךָ־אָכַלְתָּ תְקִיאֶנָּה וְשִׁחַתָּ דְּבָרֶיךָ הַנְּעִימִים׃

תקיאנה. הוא החזרת המאכל לחוץ וכן קיא צואה (ישעיה כח):

בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל־תְּדַבֵּר כִּי־יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ׃

מליך. מאמריך כמו אין מלה בלשוני (תהילים קל״ט:ד׳):

אַתָּה בַּשֵּׁבֶט תַּכֶּנּוּ וְנַפְשׁוֹ מִשְּׁאוֹל תַּצִּיל׃

משאול. מגיהנם:

וְתַעְלֹזְנָה כִלְיוֹתָי בְּדַבֵּר שְׂפָתֶיךָ מֵישָׁרִים׃

ותעלוזנה. ענין שמחה כמו יעלזו חסידים (שם קמט): כליותי. תאות השמחה היא בכליות:

כִּי אִם־יֵשׁ אַחֲרִית וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת׃

כי אם יש. כי אשר יש:

שְׁמַע־אַתָּה בְנִי וַחֲכָם וְאַשֵּׁר בַּדֶּרֶךְ לִבֶּךָ׃

ואשר. ענין מצעדים ופסיעות כמו ואשרו בדרך בינה (לעיל ט):

אַל־תְּהִי בְסֹבְאֵי־יָיִן בְּזֹלֲלֵי בָשָׂר לָמוֹ׃

בסובאי. ענין רבוי השתיה: בזוללי. ענין רבוי האכילה כמו סורר ומורה וכו׳ זולל וסובא (דברים כא):

כִּי־סֹבֵא וְזוֹלֵל יִוָּרֵשׁ וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָה׃

נומה. מל׳ תנומה ושינה:

גול [גִּיל] יגול [יָגִיל] אֲבִי צַדִּיק יולד [וְיוֹלֵד] חָכָם וישמח־[יִשְׂמַח־] בּוֹ׃

גיל. ענין שמחה:

אַף־הִיא כְּחֶתֶף תֶּאֱרֹב וּבוֹגְדִים בְּאָדָם תּוֹסִף׃

כחתף. כמו כחטף בטי״ת ועניינו מהירות הלקיחה כמו וחטפתם לכם (שופטים כא):

לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי לְמִי מדונים [מִדְיָנִים ] לְמִי שִׂיחַ לְמִי פְּצָעִים חִנָּם לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם׃

שיח. ענין דבור כמו יעקב עליו שיחי (תהלים קד): פצעים. מכות המוציאות דם כמו פצע תחת פצע (שמות כא): חכלילות. אדמימות כמו חכלילי עינים מיין (בראשית מט):

לַמְאַחֲרִים עַל־הַיָּיִן לַבָּאִים לַחְקֹר מִמְסָךְ׃

למאחרים. מל׳ אחור ועכוב: ממסך. ענין מזיגה והוא תערובת המים ביין כמו מסכה יינה (לעיל ט):

אַל־תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם כִּי־יִתֵּן בכיס [בַּכּוֹס] עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים׃

יתאדם. מלשון אודם:

אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ׃

וכצפעוני. הוא מין נחש:

עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת וְלִבְּךָ יְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת׃

זרות. מל׳ זר ונכר:

הִכּוּנִי בַל־חָלִיתִי הֲלָמוּנִי בַּל־יָדָעְתִּי מָתַי אָקִיץ אוֹסִיף אֲבַקְשֶׁנּוּ עוֹד׃

חליתי. מל׳ חולי: הלמוני. עניינו מכות המשברות כמו יהלמני צדיק (תהלים קמ״א): אקיץ. אעיר מן השינה: