מצודת ציון על משלי ז

בְּנִי שְׁמֹר אֲמָרָי וּמִצְוֺתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ׃

תצפון. תסתיר:

שְׁמֹר מִצְוֺתַי וֶחְיֵה וְתוֹרָתִי כְּאִישׁוֹן עֵינֶיךָ׃

כאישון. הוא בת העין ובעבור קטנות צורת האיש הנראה בה קרוי אישון כמו האמינון אחיך (ש״ב יג) שבאה תוספות הנו״ן להקטינו ולהשפילו:

אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ וּמֹדָע לַבִּינָה תִקְרָא׃

ומודע. עניינו כמו קרוב על כי הקרוב ידוע לאדם ומכירו כמו ולנעמי מודע לאישה (רות ב׳:א׳):

כִּי בְּחַלּוֹן בֵּיתִי בְּעַד אֶשְׁנַבִּי נִשְׁקָפְתִּי׃

אשנבי. ענין חלון כמו בעד האשנב (שופטים ה׳): נשקפתי. ענין הבטה ולפי שהמביט לחוץ נראה גם הוא למביט בו לזה אמר נשקפתי וכן בעד החלון נשקפה (, שם):

עֹבֵר בַּשּׁוּק אֵצֶל פִּנָּהּ וְדֶרֶךְ בֵּיתָהּ יִצְעָד׃

פנה. זויות: יצעד. ענין פסיעה והלוך:

בְּנֶשֶׁף־בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה׃

בנשף. ענין חושך כמו אך חושך ישופני (תהילים קל״ט:י״א): באישון לילה. בשחרות הלילה כמו באשון חושך (לקמן כ):

וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ שִׁית זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב׃

שית. ענין שימה ותקון: ונצורת. מל׳ מצור וכן נוצרים באים (ירמיה ד׳):

עַל־כֵּן יָצָאתִי לִקְרָאתֶךָ לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ וָאֶמְצָאֶךָּ׃

לשחר. ענין דרישה:

מַרְבַדִּים רָבַדְתִּי עַרְשִׂי חֲטֻבוֹת אֵטוּן מִצְרָיִם׃

מרבדים. מצעות נאים לקשוט כמו מרבדים עשתה לה (לקמן לא): ערשי. מטתי כמו עשר יצועי (תהלים קלב): חטובות. ענין כריתה וחתוך כמו חוטבי עצים (יהושע ט): אטון. תרגום של מיתריהם (שמות כו) הוא אטוניהון:

נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי מֹר אֲהָלִים וְקִנָּמוֹן׃

נפתי. ענין הזלה והתכה כמו נופת תטופנה (לעיל ה): מור אהלים וקנמון. שמות מיני בושם:

לְכָה נִרְוֶה דֹדִים עַד־הַבֹּקֶר נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים׃

נתעלסה. ענין שמחה כמו כחיל תמורתו ולא יעלוס (איוב כ׳:י״ח):

צְרוֹר־הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדוֹ לְיוֹם הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתוֹ׃

צרור. ענין קשר כמו צרור כספו בשקו (בראשית מ״ב:ל״ה): הכסא. עניינו זמן קבוע כמו בכסה ליום חגנו (תהלים כא):

הִטַּתּוּ בְּרֹב לִקְחָהּ בְּחֵלֶק שְׂפָתֶיהָ תַּדִּיחֶנּוּ׃

לקחה. ענין למוד והרגל כמו הלוקחים לשונם (ירמיה כג):

הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם כְּשׁוֹר אֶל־טָבַח יָבוֹא וּכְעֶכֶס אֶל־מוּסַר אֱוִיל׃

וכעכס. הוא ארס הנחש וכן ברגליהם תעכסנה (ישעיה ג):

עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ כְּמַהֵר צִפּוֹר אֶל־פָּח וְלֹא־יָדַע כִּי־בְנַפְשׁוֹ הוּא׃

יפלח. ענין בקוע כמו פולח ובוקע (תהילים קמ״א:ז׳): כבדו. הכבד שהמרה תלוי בה: פח. רשת:

אַל־יֵשְׂטְ אֶל־דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ אַל־תֵּתַע בִּנְתִיבוֹתֶיהָ׃

ישט. ענין נטיה והסרה: תתע. מלשון תועה:

כִּי־רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל־הֲרֻגֶיהָ׃

חללים. הרוגים: