מצודת ציון על תהלים קט

לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר אֱלֹהֵי תְהִלָּתִי אַל־תֶּחֱרַשׁ׃

תחרש. ענין שתיקה כמו החרש יחרש (במדבר ל):

תַּחַת־אַהֲבָתִי יִשְׂטְנוּנִי וַאֲנִי תְפִלָּה׃

ישטנוני. מלשון שטנה וענינו איבה ושנאה:

הַפְקֵד עָלָיו רָשָׁע וְשָׂטָן יַעֲמֹד עַל־יְמִינוֹ׃

הפקד. ענין מנוי גזברות:

יְנַקֵּשׁ נוֹשֶׁה לְכָל־אֲשֶׁר־לוֹ וְיָבֹזּוּ זָרִים יְגִיעוֹ׃

ינקש. מל׳ מוקש: נושה. המלוה כמו והנושה בא לקחת (מ״ב ד) ויבוזו. לשון בזה ושלל: יגיעו. העושר הבא ע״י עמל ויגיעה:

יְהִי־אַחֲרִיתוֹ לְהַכְרִית בְּדוֹר אַחֵר יִמַּח שְׁמָם׃

אחריתו. בנו וכן ולא לאחריתו (דניאל יא): ימח. ענין מחיקה:

יַעַן אֲשֶׁר לֹא זָכַר עֲשׂוֹת חָסֶד וַיִּרְדֹּף אִישׁ־עָנִי וְאֶבְיוֹן וְנִכְאֵה לֵבָב לְמוֹתֵת׃

ונכאה. ענין שבירה כמו ונכה רוח (ישעיה סו):

וַיִּלְבַּשׁ קְלָלָה כְּמַדּוֹ וַתָּבֹא כַמַּיִם בְּקִרְבּוֹ וְכַשֶּׁמֶן בְּעַצְמוֹתָיו׃

כמדו. ענין מלבוש מה כמו ומדו בד (ויקרא ו׳):

תְּהִי־לוֹ כְּבֶגֶד יַעְטֶה וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ׃

יעטה. ענין עטיפה וכן עוטה אור כשלמה (לעיל קד): ולמזח. ענין חגירה כמו ומזיח אפיקים רפה (איוב י״ב:כ״א):

זֹאת פְּעֻלַּת שֹׂטְנַי מֵאֵת יְהוָה וְהַדֹּבְרִים רָע עַל־נַפְשִׁי׃

שוטני. אויבי ושונאי:

כְּצֵל־כִּנְטוֹתוֹ נֶהֱלָכְתִּי נִנְעַרְתִּי כָּאַרְבֶּה׃

ננערתי. ענין הטרוד והתנועה החזקה כמו חצני נערתי (נחמיה ה) שר״ל הייתי מנענע חצני בתנועה חזקה:

בִּרְכַּי כָּשְׁלוּ מִצּוֹם וּבְשָׂרִי כָּחַשׁ מִשָּׁמֶן׃

כחש. ענין רזות:

וַאֲנִי הָיִיתִי חֶרְפָּה לָהֶם יִרְאוּנִי יְנִיעוּן רֹאשָׁם׃

יניעון. מלשון תנועה:

יִלְבְּשׁוּ שׂוֹטְנַי כְּלִמָּה וְיַעֲטוּ כַמְעִיל בָּשְׁתָּם׃

כמעיל. שם מלבוש מה: