מצודת ציון על תהלים קמז

הַלְלוּ יָהּ כִּי־טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ כִּי־נָעִים נָאוָה תְהִלָּה׃

נאוה. מלשון נאה ויפה כמו לישרים נאוה תהלה (לעיל לג):

בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם יְהוָה נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס׃

יכנס. מלשון הכנסה ואסיפה וכן והמסכה צרה כהתכנס (ישעיה נח):

הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם׃

ומחבש. ענין קשירת המטלית על המכה כמו ולנשברת תחבש (יחזקאל ל״ד):

מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא׃

מונה. מלשון מנין:

מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְהוָה מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי־אָרֶץ׃

מעודד. ענין רוממות וחוזק: עדי ארץ. עד ארץ:

עֱנוּ לַיהוָה בְּתוֹדָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר׃

ענו. ענין הרמת קול כמו וענו הלוים וגו׳ קול רם (דברים כ״ז:י״ד):

הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר׃

בעבים. בעננים: חציר. דשא ועשב:

לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ לֹא־בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה׃

בשוקי. שוק הרגל:

רוֹצֶה יְהוָה אֶת־יְרֵאָיו אֶת־הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ׃

המיחלים. המקוים:

כִּי־חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ׃

בריחי. כעין מטה ישימו אותו ברוחב השער לסגרו:

הַשָּׂם־גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ׃

חלב. מיטב כמו ואכלו את חלב הארץ (בראשית מ״ה:י״ח):

הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ עַד־מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ׃

ירוץ. ענין מהירות ההליכה:

הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר׃

כפור. כמו שלג נופל הוא בשחר בימי הקור וכן וכפור שמים מי ילדו (איוב ל״ח:כ״ט):

מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד׃

קרחו. הוא הגליד הנקפה והנקרש על פני המים בימי הקור וכן מבטן מי יצא הקרח (שם): כפתים. ענין חתיכות כמו פתות אותה פתים (ויקרא ב׳:ו׳): קרתו. מלשון קור וצנה:

יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ־מָיִם׃

וימסם. מלשון המסה והמגה: ישב. מלשון נשיבה והפחה כמו כי רוח ה׳ נשבה בו (ישעיהו מ׳:ז׳): יזלו. מלשון הזלה ונטיפה:

לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל־גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל־יְדָעוּם הַלְלוּ־יָהּ׃

בל. עניינו כמו לא: