מצודת ציון על תהלים יט

יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה־דָּעַת׃

יביע. ידבר כמו יביעון בפיהם (לקמן ל״ט): יחוה. יגיד כמו אחוה דעי (איוב ל״ב):

בְּכָל־הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם־אֹהֶל בָּהֶם׃

קום. ר״ל הבנין שלהם הנעשה בנטיית קו המשקל: מליהם. אמריהם כמו אין מלה בלשוני (לקמן קל״ט):

מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל־קְצוֹתָם וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ׃

ותקופתו. מלשון הקפה וסבוב:

תּוֹרַת יְהוָה תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת יְהוָה נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי׃

משיבת. ענין הנחה והשקטה כמו למשיב נפש (רות ד׳):

פִּקּוּדֵי יְהוָה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי־לֵב מִצְוַת יְהוָה בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם׃

ברה. מל׳ ברור ונקי:

הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים׃

ונפת. ענין הזלה כמו נופת תטופנה (ש״ה ד׳): צופים. כן יקראו חלות הדבש וכן צוף דבש (משלי י״ז) וכפל דבורו:

גַּם־עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב׃

עקב. ענין שכר וגמול שהוא סוף המעשה כהעקב הזה שהוא סוף הגוף וכן עקב תשמעון (דברים ז׳):

גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ אַל־יִמְשְׁלוּ־בִי אָז אֵיתָם וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב׃

איתם. מל׳ תם ושלם: