מצודת ציון על תהלים סג

אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה אֲ‍שַׁחֲרֶךָּ צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ־צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי־מָיִם׃

אשחרך. ענין דרישה כמו שוחר טוב (משלי י״א): כמה. ענין חשק ותאוה ואין לו דומה: ציה. שממה: ועיף. ר״ל יבשה וכאלו תתאוה למים כאדם היעף:

כֵּן בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִיךָ לִרְאוֹת עֻזְּךָ וּכְבוֹדֶךָ׃

חזיתיך. ראיתיך: עוזך. על הארון יאמר וכמ״ש וארון עוזך (לקמן קלב) על שהראה בפלשתים עוז כח המקום כמ״ש בש״א:

כְּמוֹ חֵלֶב וָדֶשֶׁן תִּשְׂבַּע נַפְשִׁי וְשִׂפְתֵי רְנָנוֹת יְהַלֶּל־פִּי׃

חלב. מיטב כמו ואכלו את חלב הארץ (בראשית מ״ה:י״ח): ודשן. ושמן: ושפתי. ענין אמירה כמו שפה אחת (שם יא):

אִם־זְכַרְתִּיךָ עַל־יְצוּעָי בְּאַשְׁמֻרוֹת אֶהְגֶּה־בָּךְ׃

אם. ר״ל באמת כמו כי אם תם הכסף (שם מ״ז): יצועי. מל׳ מצעות המטה: באשמורת. הם שלש חלקי הלילה ודרך האדם להקיץ אז משינתו:

וְהֵמָּה לְשׁוֹאָה יְבַקְשׁוּ נַפְשִׁי יָבֹאוּ בְּתַחְתִּיּוֹת הָאָרֶץ׃

לשואה. ענין שממה:

יַגִּירֻהוּ עַל־יְדֵי־חָרֶב מְנָת שֻׁעָלִים יִהְיוּ׃

יגירוהו. ענין הזלה ושפיכה כמו וכמים הנגרים (ש״ב יד): מנת. מלשון מנה ומתן:

וְהַמֶּלֶךְ יִשְׂמַח בֵּאלֹהִים יִתְהַלֵּל כָּל־הַנִּשְׁבָּע בּוֹ כִּי יִסָּכֵר פִּי דוֹבְרֵי־שָׁקֶר׃

יסכר. הוא כמו יסגר וכן ויסכרו מעינות (בראשית ח):