מצודת ציון על תהלים עג

מִזְמוֹר לְאָסָף אַךְ טוֹב לְיִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים לְבָרֵי לֵבָב׃

לברי. ברור ונקי מעכירת עון:

וַאֲנִי כִּמְעַט נטוי [נָטָיוּ] רַגְלָי כְּאַיִן שפכה [שֻׁפְּכוּ] אֲשֻׁרָי׃

אשורי. הרגלים שפוסע בהן כמו לא תמעד אשוריו (לעיל ל״ז):

כִּי־קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה׃

בהוללים. ענין סכלות כמו והתהוללו הרכב (ירמיהו מ״ו:ט׳) ור״ל רשעים כי אין אדם עובר עבירה אא״כ נכנס בו רוח שטות:

כִּי אֵין חַרְצֻבּוֹת לְמוֹתָם וּבָרִיא אוּלָם׃

חרצבות. קשרים ואסורים כמו פתח חרצבות רשע (ישעיהו נ״ח:ו׳) ור״ל תחלואים ומכאובות ובריא. מלשון בריאות: אולם. ארמון:

לָכֵן עֲנָקַתְמוֹ גַאֲוָה יַעֲטָף־שִׁית חָמָס לָמוֹ׃

ענקתמו. מל׳ ענק והוא עדי הצואר: יעטף. מל׳ עטיפה ומכסה: שית. ענין שימה:

יָצָא מֵחֵלֶב עֵינֵמוֹ עָבְרוּ מַשְׂכִּיּוֹת לֵבָב׃

משכיות. ענין הבטה וכן מי יתן לשכוי בינה (איוב ל״ח:ל״ו) והוא הלב המביט וחושב הנולדות ומושכלות וקרוב הוא ללשון ארמי כי מצפה (בראשית ל׳) תרגומו סכותא:

יָמִיקוּ וִידַבְּרוּ בְרָע עֹשֶׁק מִמָּרוֹם יְדַבֵּרוּ׃

ימיקו. מלשון המקה והמסה:

לָכֵן ישיב [יָשׁוּב] עַמּוֹ הֲלֹם וּמֵי מָלֵא יִמָּצוּ לָמוֹ׃

הלום. הנה כמו אל תקרב הלום (שמות ג׳:ה׳): ימצו. מלשון מציצה: למו. להם:

הִנֵּה־אֵלֶּה רְשָׁעִים וְשַׁלְוֵי עוֹלָם הִשְׂגּוּ־חָיִל׃

השגו. גדלו כמו כארז בלבנון ישגה (לקמן צ״ב): חיל. עושר כמו חיל כי ינוב (לעיל ס״ב):

אַךְ בַּחֲלָקוֹת תָּשִׁית לָמוֹ הִפַּלְתָּם לְמַשּׁוּאוֹת׃

תשית. תשים: למשואות. ענין חושך כמו אמש שואה ומשואה (איוב ל׳:ג׳):

אֵיךְ הָיוּ לְשַׁמָּה כְרָגַע סָפוּ תַמּוּ מִן־בַּלָּהוֹת׃

ספו. ענין כליון כמו ספתה בהמות (ירמיה י״ב): בלהות. הוא הפוך מן בהלות:

כַּחֲלוֹם מֵהָקִיץ אֲדֹנָי בָּעִיר צַלְמָם תִּבְזֶה׃

צלמם. דמותם:

כִּי יִתְחַמֵּץ לְבָבִי וְכִלְיוֹתַי אֶשְׁתּוֹנָן׃

יתחמץ. מלשון חומץ ובא בדרך השאלה על הכעס: אשתונן. מל׳ שנון וחדוד:

וַאֲנִי־בַעַר וְלֹא אֵדָע בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ׃

בער. שוטה וסכל:

כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי צוּר־לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעוֹלָם׃

כלה. ענין תאוה: שארי. בשרי כמו אם יכין שאר לעמו (לקמן ע״ח):

כִּי־הִנֵּה רְחֵקֶיךָ יֹאבֵדוּ הִצְמַתָּה כָּל־זוֹנֶה מִמֶּךָּ׃

הצמתה. ענין כריתה כמו עצמו מצמיתי (לעיל ס״ט): זונה. ענין הסרה ועל שם זה נקראת המנאפת בשם זונה על אשר סרחה מדרכי הצניעות:

וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹהִים לִי־טוֹב שַׁתִּי בַּאדֹנָי יְהֹוִה מַחְסִי לְסַפֵּר כָּל־מַלְאֲכוֹתֶיךָ׃

מלאכותיך. מלשון מלאכה ומעשה: