מצודת ציון על תהלים עח

מַשְׂכִּיל לְאָסָף הַאֲזִינָה עַמִּי תּוֹרָתִי הַטּוּ אָזְנְכֶם לְאִמְרֵי־פִי׃

האזינה. ענין הקשבה:

אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי־קֶדֶם׃

אביעה. ענין אמירה כמו יום ליום יביע אומר (לעיל יט):

לֹא נְכַחֵד מִבְּנֵיהֶם לְדוֹר אַחֲרוֹן מְסַפְּרִים תְּהִלּוֹת יְהוָה וֶעֱזוּזוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה׃

נכחד. ענין מניעה כמו ולא כחד ממנו (ש״א ג): ועזוזו. מל׳ עוז וחוזק:

וְיָשִׂימוּ בֵאלֹהִים כִּסְלָם וְלֹא יִשְׁכְּחוּ מַעַלְלֵי־אֵל וּמִצְוֺתָיו יִנְצֹרוּ׃

כסלם. בטחונם כמו אם שמתי זהב כסלי (איוב ל״א:כ״ד):

וְלֹא יִהְיוּ כַּאֲבוֹתָם דּוֹר סוֹרֵר וּמֹרֶה דּוֹר לֹא־הֵכִין לִבּוֹ וְלֹא־נֶאֶמְנָה אֶת־אֵל רוּחוֹ׃

סורר. סר מדרך הישר: ומורה. ענין מורד ומסרב:

בְּנֵי־אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי־קָשֶׁת הָפְכוּ בְּיוֹם קְרָב׃

נושקי. מזויינים כמו נושקי קשת ומגן (דה״ב י״ז): רומי. ענין השלכה כמו פרש ורומה קשת (ירמיהו ד׳:כ״ט): קרב. מלחמה כמו המלמד ידי לקרב (לקמן קמ״ד):

לֹא שָׁמְרוּ בְּרִית אֱלֹהִים וּבְתוֹרָתוֹ מֵאֲנוּ לָלֶכֶת׃

מאנו. לא רצו:

בָּקַע יָם וַיַּעֲבִירֵם וַיַּצֶּב־מַיִם כְּמוֹ־נֵד׃

נד. צבור ותל כמו נצבו כמו נד (שמות ט״ו:ח׳):

וַיַּנְחֵם בֶּעָנָן יוֹמָם וְכָל־הַלַּיְלָה בְּאוֹר אֵשׁ׃

וינחם. נהגם:

יְבַקַּע צֻרִים בַּמִּדְבָּר וַיַּשְׁקְ כִּתְהֹמוֹת רַבָּה׃

יבקע צורים. סלעים:

וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע וַיּוֹרֶד כַּנְּהָרוֹת מָיִם׃

נוזלים. מל׳ הזלה ונטיפה:

וַיּוֹסִיפוּ עוֹד לַחֲטֹא־לוֹ לַמְרוֹת עֶלְיוֹן בַּצִּיָּה׃

למרות. למרוד: בציה. במדבר שהוא ציה ושממה:

וַיְדַבְּרוּ בֵּאלֹהִים אָמְרוּ הֲיוּכַל אֵל לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּר׃

לערוך. ענין סדור:

הֵן הִכָּה־צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ הֲגַם־לֶחֶם יוּכַל תֵּת אִם־יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ׃

תת. מל׳ נתינה: שאר. בשר כמו אכלו שאר עמי (מיכה ג):

לָכֵן שָׁמַע יְהוָה וַיִּתְעַבָּר וְאֵשׁ נִשְּׂקָה בְיַעֲקֹב וְגַם־אַף עָלָה בְיִשְׂרָאֵל׃

ויתעבר. מל׳ עברה וזעם: נשקה. מל׳ היסק והבערה:

לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ צֵידָה שָׁלַח לָהֶם לָשֹׂבַע׃

אבירים. חזקים: צידה. מזון:

יַסַּע קָדִים בַּשָּׁמָיִם וַיְנַהֵג בְּעֻזּוֹ תֵימָן׃

בעזו. בחזקו:

וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָהֶם וַיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל הִכְרִיעַ׃

במשמניהם. מל׳ שמן: הכריע. ענין הנפילה על ברכים:

אִם־הֲרָגָם וּדְרָשׁוּהוּ וְשָׁבוּ וְשִׁחֲרוּ־אֵל׃

ושחרו. ענין דרישה כמו שוחר טוב (משלי יח):

כַּמָּה יַמְרוּהוּ בַמִּדְבָּר יַעֲצִיבוּהוּ בִּישִׁימוֹן׃

כמה. ענין מספר מרובה: יעציבוהו. מלשון עצבון:

וַיָּשׁוּבוּ וַיְנַסּוּ אֵל וּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הִתְווּ׃

התוו. ענין סימן ואות כמו והתוית תיו (יחזקאל ט):

וַיַּהֲפֹךְ לְדָם יְאֹרֵיהֶם וְנֹזְלֵיהֶם בַּל־יִשְׁתָּיוּן׃

יאוריהם. הם ברכות העשויות בידי אדם: ונוזליהם. מלשון הזלה ושפיכה ר״ל מים היורדים מעצמן:

יְשַׁלַּח בָּהֶם עָרֹב וַיֹּאכְלֵם וּצְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתֵם׃

ערוב. תערובת מיני חיות: וצפרדע. שם מין שרץ המים:

וַיִּתֵּן לֶחָסִיל יְבוּלָם וִיגִיעָם לָאַרְבֶּה׃

לחסיל. מין ארבה: יבולם. מלשון יבול ותבואה וכן ונתנה הארץ יבולה (ויקרא כ׳):

יַהֲרֹג בַּבָּרָד גַּפְנָם וְשִׁקְמוֹתָם בַּחֲנָמַל׃

יהרוג. הוא לשון מושאל על השבירה: ושקמותם. מין אילן תאנה כמו ובולס שקמים (עמוס ז): בחנמל. הוא מין ברד:

וַיַּסְגֵּר לַבָּרָד בְּעִירָם וּמִקְנֵיהֶם לָרְשָׁפִים׃

ויסגר. ענין מסירה כמו לא תסגיר עבד (דברים כ״ג:ט״ז): בעירם. בהמתם לרשפים. ענין להט ולהב:

יְפַלֵּס נָתִיב לְאַפּוֹ לֹא־חָשַׂךְ מִמָּוֶת נַפְשָׁם וְחַיָּתָם לַדֶּבֶר הִסְגִּיר׃

יפלס. ענין ישר כמו פלס מעגל רגליך (משלי ד׳:כ״ו) ועש״ז גקרא קנה המאזנים בשם פלס כי מיישר המשקל: נתיב. שביל ודרך: לא חשך. לא מנע: וחיתם. ובהמתם: הסגיר. ענין מסירה:

וַיַּךְ כָּל־בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם רֵאשִׁית אוֹנִים בְּאָהֳלֵי־חָם׃

אונים. ענין כח כמו מצאתי און לי (הושע י״ב:ט׳):

וַיְגָרֶשׁ מִפְּנֵיהֶם גּוֹיִם וַיַּפִּילֵם בְּחֶבֶל נַחֲלָה וַיַּשְׁכֵּן בְּאָהֳלֵיהֶם שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃

בחבל. הוא קו המדה:

וַיִּסֹּגוּ וַיִּבְגְּדוּ כַּאֲבוֹתָם נֶהְפְּכוּ כְּקֶשֶׁת רְמִיָּה׃

ויסגו. ענין החזרה לאחור:

וַיַּכְעִיסוּהוּ בְּבָמוֹתָם וּבִפְסִילֵיהֶם יַקְנִיאוּהוּ׃

בבמותם. מל׳ במה: יקניאוהו. מלשון קנאה והכעסה כמו הם קנאוני בלא אל (דברים ל״ב:כ״א):

שָׁמַע אֱלֹהִים וַיִּתְעַבָּר וַיִּמְאַס מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל׃

ויתעבר. מל׳ עברה וזעם:

וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם׃

ויטוש. ענין עזיבה:

וַיִּתֵּן לַשְּׁבִי עֻזּוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ בְיַד־צָר׃

עזו. כן יקרא הארון ע״ש שהראה כח ה׳ בפלשתים להכות בהם כמ״ש בשמואל א:

וַיַּסְגֵּר לַחֶרֶב עַמּוֹ וּבְנַחֲלָתוֹ הִתְעַבָּר׃

ויסגר. מסר:

בַּחוּרָיו אָכְלָה־אֵשׁ וּבְתוּלֹתָיו לֹא הוּלָּלוּ׃

הוללו. בית החופה נקרא בדרז״ל הלולא (כתובות ה׳) ע״ש שמהללים ומשבחים שמה את החתן ואת הכלה:

וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן׃

ממכלאות. מל׳ בית הכלא ומאסר והוא דיר הצאן שהמה כלואים בה:

מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל נַחֲלָתוֹ׃

עלות. מגדלות עולליהן ר״ל מניקות:

וַיִּרְעֵם כְּתֹם לְבָבוֹ וּבִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵם׃

ינחם. ינהגם: