מצודת ציון על יחזקאל טו

בֶּן־אָדָם מַה־יִּהְיֶה עֵץ־הַגֶּפֶן מִכָּל־עֵץ הַזְּמוֹרָה אֲשֶׁר הָיָה בַּעֲצֵי הַיָּעַר׃

הזמורה. כן יקרא ענף מעץ הגפן וכן ויכרתו משם זמורה (במדבר י״ג:כ״ג):

הֲיֻקַּח מִמֶּנּוּ עֵץ לַעֲשׂוֹת לִמְלָאכָה אִם־יִקְחוּ מִמֶּנּוּ יָתֵד לִתְלוֹת עָלָיו כָּל־כֶּלִי׃

יתד. הוא כעין מסמר: לתלות. מל׳ תליה: כל כלי. שום כלי וכן כל חלב וכל דם לא תאכלו (ויקרא ד):

הִנֵּה לָאֵשׁ נִתַּן לְאָכְלָה אֵת שְׁנֵי קְצוֹתָיו אָכְלָה הָאֵשׁ וְתוֹכוֹ נָחָר הֲיִצְלַח לִמְלָאכָה׃

לאכלה. על השרפה יאמר בל׳ שאלה: נחר. ענין יובש כמו נחר מפוח (ירמיה ו): היצלח. ר״ל הראוי ואמר בלשון שאלה:

הִנֵּה בִּהְיוֹתוֹ תָמִים לֹא יֵעָשֶׂה לִמְלָאכָה אַף כִּי־אֵשׁ אֲכָלַתְהוּ וַיֵּחָר וְנַעֲשָׂה עוֹד לִמְלָאכָה׃

תמים. שלם: אף כי. ענין כ״ש וק״ו: אכלתהו. שרפתהו: ויחר. נתייבש:

וְנָתַתִּי אֶת־פָּנַי בָּהֶם מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יְהוָה בְּשׂוּמִי אֶת־פָּנַי בָּהֶם׃

פני. ענין כעס כמו ונתתי פני (לעיל יד):