מצודת ציון על יחזקאל לה

וְאָמַרְתָּ לּוֹ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי אֵלֶיךָ הַר־שֵׂעִיר וְנָטִיתִי יָדִי עָלֶיךָ וּנְתַתִּיךָ שְׁמָמָה וּמְשַׁמָּה׃

ומשמה. מל׳ שממה וכפל הדבר לרוב השממון:

עָרֶיךָ חָרְבָּה אָשִׂים וְאַתָּה שְׁמָמָה תִהְיֶה וְיָדַעְתָּ כִּי־אֲנִי יְהוָה׃

חרבה. מל׳ חורבן:

יַעַן הֱיוֹת לְךָ אֵיבַת עוֹלָם וַתַּגֵּר אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי־חָרֶב בְּעֵת אֵידָם בְּעֵת עֲוֺן קֵץ׃

איבת. ענין שנאה כמו ואיבה אשית (בראשית ג): ותגר. ענין הזלה ושפיכה כמו וכמים הנגרים ארצה (ש״ב יד): אידם. ענין צער ומקרה רע כמו הלא איד לעול (איוב ל״א:ג׳):

וּמִלֵּאתִי אֶת־הָרָיו חֲלָלָיו גִּבְעוֹתֶיךָ וְגֵאוֹתֶיךָ וְכָל־אֲפִיקֶיךָ חַלְלֵי־חֶרֶב יִפְּלוּ בָהֶם׃

גבעותיך. מל׳ גבעה והר: וגיאותיך. מל׳ גיא ועמק: אפיקיך. הם המקומות שהמים מוגרים שם בחוזק:

לָכֵן חַי־אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה וְעָשִׂיתִי כְּאַפְּךָ וּכְקִנְאָתְךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָה מִשִּׂנְאָתֶיךָ בָּם וְנוֹדַעְתִּי בָם כַּאֲשֶׁר אֶשְׁפְּטֶךָ׃

וכקנאתך. ענין כעס כמו הם קנאוני בלא אל (דברים ל״ב:כ״א):

וְיָדַעְתָּ כִּי־אֲנִי יְהוָה שָׁמַעְתִּי אֶת־כָּל־נָאָצוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָמַרְתָּ עַל־הָרֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר שממה [שָׁמֵמוּ] לָנוּ נִתְּנוּ לְאָכְלָה׃

נאצותיך. ענין בזיון כמו כי נאצו האנשים את מנחת ה׳ (ש״א ב):

וַתַּגְדִּילוּ עָלַי בְּפִיכֶם וְהַעְתַּרְתֶּם עָלַי דִּבְרֵיכֶם אֲנִי שָׁמָעְתִּי׃

והעתרתם. ענין רבוי כמו ועתר ענן הקטרת (לעיל ח):