מצודת ציון על ישעיהו טז

שִׁלְחוּ־כַר מֹשֵׁל־אֶרֶץ מִסֶּלַע מִדְבָּרָה אֶל־הַר בַּת־צִיּוֹן׃

כר. קבוצת כרים והם הכבשים השמנים:

וְהָיָה כְעוֹף־נוֹדֵד קֵן מְשֻׁלָּח תִּהְיֶינָה בְּנוֹת מוֹאָב מַעְבָּרֹת לְאַרְנוֹן׃

קן. הוא מדור האפרוחים: משולח. נעזב לרצון עצמו כמו ונער משלח (משלי כט):

הביאו [הָבִיאִי] עֵצָה עֲשׂוּ פְלִילָה שִׁיתִי כַלַּיִל צִלֵּךְ בְּתוֹךְ צָהֳרָיִם סַתְּרִי נִדָּחִים נֹדֵד אַל־תְּגַלִּי׃

פלילה. ענין משפט כמו פקו פלילה (לקמן כ״ח):

יָגוּרוּ בָךְ נִדָּחַי מוֹאָב הֱוִי־סֵתֶר לָמוֹ מִפְּנֵי שׁוֹדֵד כִּי־אָפֵס הַמֵּץ כָּלָה שֹׁד תַּמּוּ רֹמֵס מִן־הָאָרֶץ׃

יגורו. ידורו: הוי. היה: אפס. הוא כענין כליון: המץ. מל׳ מציצה: שוד. כמו שודד וכן המבליג שוד (עמוס ה): תמו. מל׳ תם והשלמה: רומס. ענין דריכת הרגל:

וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא וְיָשַׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת בְּאֹהֶל דָּוִד שֹׁפֵט וְדֹרֵשׁ מִשְׁפָּט וּמְהִר צֶדֶק׃

באמת. ענינו דבר המתקיים:

שָׁמַעְנוּ גְאוֹן־מוֹאָב גֵּא מְאֹד גַּאֲוָתוֹ וּגְאוֹנוֹ וְעֶבְרָתוֹ לֹא־כֵן בַּדָּיו׃

גאון. מלשון גאוה: גא. כמו גאה: ועברתו. מל׳ עברה וזעם: כן. ענינו כמו אמת כמו כן בנות צלפחד דוברות (במדבר כ״ז:ז׳): בדיו. ענין דבר כזב הבדוי מן הלב כמו בדיך מתים יחרישו (איוב י״א:ג׳):

לָכֵן יְיֵלִיל מוֹאָב לְמוֹאָב כֻּלֹּה יְיֵלִיל לַאֲשִׁישֵׁי קִיר־חֲרֶשֶׂת תֶּהְגּוּ אַךְ־נְכָאִים׃

לאשישי. הם היסודות כמו נפלו אשיותיה (ירמיה נ): קיר חרשת. שם מקום: תהגו. ענין המיה כמו המצפצפים והמהגים (לעיל ח): נכאים. ענין שבירה כמו נאספו עלי נכים (תהילים ל״ה:ט״ו):

כִּי שַׁדְמוֹת חֶשְׁבּוֹן אֻמְלָל גֶּפֶן שִׂבְמָה בַּעֲלֵי גוֹיִם הָלְמוּ שְׂרוּקֶּיהָ עַד־יַעְזֵר נָגָעוּ תָּעוּ מִדְבָּר שְׁלֻחוֹתֶיהָ נִטְּשׁוּ עָבְרוּ יָם׃

שדמות. שדות תבואה כמו ושדמות לא עשה אוכל (חבקוק ג׳:י״ז): אמלל. ענין כריתה כמו ימולל ויבש (תהלים צ): בעלי. ענין אדון ושר כמו אם בעליו עמו (שמות כ״ב:י״ד): הלמו. ענין שבירה כמו והלמה סיסרא (שופטים ה): שרוקיה. זמורות נבחרים כמו ויטעהו שורק (לעיל ה): נגעו. מל' נגע ור״ל נגפו וכן וינגעו יהושע וכל ישראל (יהושע ח׳:ט״ו): שלחותיה. ענין התפשטות הענפים וכן שלחיך פרדס רמונים (ש״ה ד): נטשו. ענין פזור והתפשטות כמו וינטשו בלחי (שופטים טו):

עַל־כֵּן אֶבְכֶּה בִּבְכִי יַעְזֵר גֶּפֶן שִׂבְמָה אֲרַיָּוֶךְ דִּמְעָתִי חֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה כִּי עַל־קֵיצֵךְ וְעַל־קְצִירֵךְ הֵידָד נָפָל׃

אריוך. ענין שביעה כמו כגן רוה (לקמן נח): קיצך. פירות הקיץ: נפל. ענין חניה כמו על פני כל אחיו נפל (ברא׳ כה):

וְנֶאֱסַף שִׂמְחָה וָגִיל מִן־הַכַּרְמֶל וּבַכְּרָמִים לֹא־יְרֻנָּן לֹא יְרֹעָע יַיִן בַּיְקָבִים לֹא־יִדְרֹךְ הַדֹּרֵךְ הֵידָד הִשְׁבַּתִּי׃

ונאסף. ענין כליון כמו אסוף אסיפם (ירמיה ח): הכרמל. הוא מקום שדות וכרמים כמו והיה מדבר לכרמל (לקמן ל״ב): ירונן. מל׳ רינה: ירועע. מלשון תרועה: ביקבים. הוא הבור שלפני הגת והיין יורד בו: ידרוך הדורך. הדרך לדרוך ברגל על הענבים להוציא היין: השבתי. ענין בטול כמו שבת נוגש (לעיל י״ד):

עַל־כֵּן מֵעַי לְמוֹאָב כַּכִּנּוֹר יֶהֱמוּ וְקִרְבִּי לְקִיר חָרֶשׂ׃

מעי. וקרבי פתרון אחד להם:

וְהָיָה כִי־נִרְאָה כִּי־נִלְאָה מוֹאָב עַל־הַבָּמָה וּבָא אֶל־מִקְדָּשׁוֹ לְהִתְפַּלֵּל וְלֹא יוּכָל׃

נלאה. ענין עייפות כמו המעט מכם הלאות אנשים (לעיל ו): הבמה. ענינו מקום גבוה ורמה כמו במתי עב (לעיל י״ד): מקדשו. מקום המזומן לו:

וְעַתָּה דִּבֶּר יְהוָה לֵאמֹר בְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים כִּשְׁנֵי שָׂכִיר וְנִקְלָה כְּבוֹד מוֹאָב בְּכֹל הֶהָמוֹן הָרָב וּשְׁאָר מְעַט מִזְעָר לוֹא כַבִּיר׃

ונקלה. מל׳ קלות: ההמון. ענין עם רב ולתוספת ביאור אמר הרב: מזער. ענינו כמו מעט כמו כתר לי זעיר (איוב ל״ו:ב׳): כביר. ענין רבוי כמו יתן אוכל למכביר (שם):