מצודת ציון על ישעיהו יח

הוֹי אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לְנַהֲרֵי־כוּשׁ׃

הוי. הוא ענין קריאה: צלצל. מל׳ צל:

הַשֹּׁלֵחַ בַּיָּם צִירִים וּבִכְלֵי־גֹמֶא עַל־פְּנֵי־מַיִם לְכוּ מַלְאָכִים קַלִּים אֶל־גּוֹי מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט אֶל־עַם נוֹרָא מִן־הוּא וָהָלְאָה גּוֹי קַו־קָו וּמְבוּסָה אֲשֶׁר־בָּזְאוּ נְהָרִים אַרְצוֹ׃

צירים. שלוחים כמו וציר בגוים שולח (עובדיה א׳:א׳): גומא. מין עץ הקל לשוט על המים וכן תיבת גומא (שמות ב): מלאכים. שלוחים: ממשך. מלשון משיכה ומורט. ענין תלישת השער כמו ואמרטה משער ראשי (עזרא ט׳:ג׳): והלאה. ולהלן: קו. מלשון תקוה: ומבוסה. ענין רמיסה ודריסה כמו יבוס צרינו (תהלים ס): בזאו. בזזו ובא האל״ף במקום אות הכפל וכן ימאסו כמו מים (שם נ״ח) ומשפטו ימססו:

כָּל־יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ כִּנְשֹׂא־נֵס הָרִים תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ׃

נס. כלונס ארוך:

כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֵלַי אשקוטה [אֶשְׁקֳטָה] וְאַבִּיטָה בִמְכוֹנִי כְּחֹם צַח עֲלֵי־אוֹר כְּעָב טַל בְּחֹם קָצִיר׃

אשקטה. ענין מנוחה: ואביטה. מל׳ הבטה והשגחה: במכוני. מלשון הכנה: צח. ענין זוהר ובהירות כמו צחו מחלב (איכה ד): אור. ענינו מטר כמו יפיץ ענן אורו (איוב ל״ז:י״א):

כִּי־לִפְנֵי קָצִיר כְּתָם־פֶּרַח וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה וְכָרַת הַזַּלְזַלִּים בַּמַּזְמֵרוֹת וְאֶת־הַנְּטִישׁוֹת הֵסִיר הֵתַז׃

כתם. ענין השלמה: ובוסר. כן נקרא הפרי שלא נגמר בשולו כמו אבות אכלו בוסר (ירמיהו ל״א:כ״ט): גומל. ר״ל תגדל מעט מעט והושאל מלשון הילד הנגמל משדי אמו שמרגילין אותו לאכול מעט מעט: נצה. הוא כענין פרח וגדול ממנו וכן נאמר והיא כפורחת עלתה נצה (בראשית מ׳:י׳): הזלזלים. הם יונקות הגפנים הרכים: במזמרות. שם הכלי שכורתים בו הזמורות וכן ומזמרותיכם לרמחים (יואל ד׳): הנטישות. כן יקראו הענפים הגדולים המתפשטים אנה ואנה והוא מל׳ וינטשו בלחי (שופטים ט״ז) וכן הסירו נטישותיה (ירמיה ה): הסיר. מלשון הסרה: התז. ענין כריתה וחתוך ובדרז״ל התיז את הראש (חולין ל):

יֵעָזְבוּ יַחְדָּו לְעֵיט הָרִים וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ וְקָץ עָלָיו הָעַיִט וְכָל־בֶּהֱמַת הָאָרֶץ עָלָיו תֶּחֱרָף׃

לעיט. שם עוף דורס וכן וירד העיט (בראשית ט״ו): וקץ. מלשון קיץ: תחרף. מלשון חורף:

בָּעֵת הַהִיא יוּבַל־שַׁי לַיהוָה צְבָאוֹת עַם מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט וּמֵעַם נוֹרָא מִן־הוּא וָהָלְאָה גּוֹי קַו־קָו וּמְבוּסָה אֲשֶׁר בָּזְאוּ נְהָרִים אַרְצוֹ אֶל־מְקוֹם שֵׁם־יְהוָה צְבָאוֹת הַר־צִיּוֹן׃

יובל. יובא: שי. מנחה ודורון כמו יובילו שי למורא (תהילים ע״ו:י״ב):