מצודת ציון על ישעיהו ב

וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית־יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל־הַגּוֹיִם׃

נכון. מוכן ומתוקן: ונהרו. ר״ל ימשכו אליו כנהר המושך וכן ונהרו אל טוב ה׳ (ירמיהו ל״א:י״ב):

וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל־הַר־יְהוָה אֶל־בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר־יְהוָה מִירוּשָׁלִָם׃

לכו. הוא ענין לשון זרוז: ויורנו. ענין למוד:

וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא־יִשָּׂא גוֹי אֶל־גּוֹי חֶרֶב וְלֹא־יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה׃

והוכיח. ענין ברור דברים: וכתתו. ענין כתישה: לאתים. הם כלי חפירה וכן את מחרשתו ואת אתו (ש״א יג): למזמרות. שם הכלי שכורתין בו הזמורות מל׳ וכרמך לא תזמור (ויקרא כ״ה:ד׳):

כִּי נָטַשְׁתָּה עַמְּךָ בֵּית יַעֲקֹב כִּי מָלְאוּ מִקֶּדֶם וְעֹנְנִים כַּפְּלִשְׁתִּים וּבְיַלְדֵי נָכְרִים יַשְׂפִּיקוּ׃

נטשתה. עזבת: ועוננים. הוא מין כשוף כמו לא תנחשו ולא תעוננו (שם יט): ובילדי. כן יקראו המחשבות והעצות לפי שהלב מוליד אותם: ישפיקו. ענין די הצורך כמו אם יספוק עפר שומרון (מ״א כ):

וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וְאֵין קֵצֶה לְאֹצְרֹתָיו וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ סוּסִים וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבֹתָיו׃

ואין קצה. אין סוף:

וַיִּשַּׁח אָדָם וַיִּשְׁפַּל־אִישׁ וְאַל־תִּשָּׂא לָהֶם׃

וישח. ענין השפלה וכפיפה כמו שחו רעים לפני טובים (משלי יד): תשא. ענין מחילת העון:

בּוֹא בַצּוּר וְהִטָּמֵן בֶּעָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאֹנוֹ׃

גאונו. מל׳ גאוה וממשלה:

וְעַל כָּל־אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים וְעַל כָּל־אַלּוֹנֵי הַבָּשָׁן׃

אלוני הבשן. שם אילן הגדל בבשן:

וְעַל כָּל־אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ וְעַל כָּל־שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה׃

שכיות. מל׳ סכך ומכסה והיא הרצפה וכן ואבן משכית (ויקרא כו):

וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף׃

כליל. מל׳ כל וכן כליל תכלת (שמות לח): יחלף. ענין העברה מן העולם:

וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ׃

ובמחלות. הוא כמין מערה: לערץ. לשבר כמו לא תערוץ מפניהם (דברים ז׳:כ״א):

בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ אֲשֶׁר עָשׂוּ־לוֹ לְהִשְׁתַּחֲוֺת לַחְפֹּר פֵּרוֹת וְלָעֲטַלֵּפִים׃

לחפר פרות. פתרונו כמו מלה אחת והוא מל׳ חפירה ונכפלה העי״ן והלמ״ד הפעל לומר בחפירות עמוקות כמו אדמדם שפי׳ אדום ביותר וכן ירקרק והדומות: ולעטלפים. שם עוף עטלף והוא הפורח בלילה:

לָבוֹא בְּנִקְרוֹת הַצֻּרִים וּבִסְעִפֵי הַסְּלָעִים מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ׃

בנקרת. ענין חור ונקב כמו ואל מקבת בור נקרתם (לקמן כא): ובסעיפי. ענינו שן הסלע הבולט וכן בסעיף סלע עיטם (שופטים ט״ו:ח׳) והוא ל׳ מושאל מהנוף הבולט מן האילן הנקרא סעיף כמ״ש וכלה סעיפיה (לקמן כז):