מצודת ציון על ישעיהו לד

קִרְבוּ גוֹיִם לִשְׁמֹעַ וּלְאֻמִּים הַקְשִׁיבוּ תִּשְׁמַע הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ תֵּבֵל וְכָל־צֶאֱצָאֶיהָ׃

הקשיבו. ענין שמיעה: תבל. כן נקראו המקומות המיושבות:

כִּי קֶצֶף לַיהוָה עַל־כָּל־הַגּוֹיִם וְחֵמָה עַל־כָּל־צְבָאָם הֶחֱרִימָם נְתָנָם לַטָּבַח׃

החרימם. ענין אבדון וכריתה:

וְחַלְלֵיהֶם יֻשְׁלָכוּ וּפִגְרֵיהֶם יַעֲלֶה בָאְשָׁם וְנָמַסּוּ הָרִים מִדָּמָם׃

ופגריהם. גוף המת נקרא פגר: באשם. ענין סרחון:

וְנָמַקּוּ כָּל־צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנָגֹלּוּ כַסֵּפֶר הַשָּׁמָיִם וְכָל־צְבָאָם יִבּוֹל כִּנְבֹל עָלֶה מִגֶּפֶן וּכְנֹבֶלֶת מִתְּאֵנָה׃

ונמקו. ענין המסה: ונגלו. מל׳ גלילה וכריכה: יבול. ענין כמישה כמו ועלהו לא יבול (תהילים א׳:ג׳):

כִּי־רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי הִנֵּה עַל־אֱדוֹם תֵּרֵד וְעַל־עַם חֶרְמִי לְמִשְׁפָּט׃

רותה. ענין שביעה כמו כגן רוה (לקמן נח): חרמי. מלשון חרם ושממה, או הוא ענין רשת וכן איש חרמי (מ״א כ) והוא מלשון יצודו חרם (מיכה ז׳):

חֶרֶב לַיהוָה מָלְאָה דָם הֻדַּשְׁנָה מֵחֵלֶב מִדַּם כָּרִים וְעַתּוּדִים מֵחֵלֶב כִּלְיוֹת אֵילִים כִּי זֶבַח לַיהוָה בְּבָצְרָה וְטֶבַח גָּדוֹל בְּאֶרֶץ אֱדוֹם׃

הודשנה. מלשון דשן ושמן: כרים. כבשים שמנים: ועתודים. הם הזכרים מן העזים הגדולים: כליות. שם מקום השומן וכמ״ש ואת הכליות ואת החלב אשר עליהן (ויקרא ג׳:ד׳):

וְיָרְדוּ רְאֵמִים עִמָּם וּפָרִים עִם־אַבִּירִים וְרִוְּתָה אַרְצָם מִדָּם וַעֲפָרָם מֵחֵלֶב יְדֻשָּׁן׃

ראמים. שם חיה גדולה: אבירים. בהמות חזקים: ידושן. מל׳ דשן ושמן:

כִּי יוֹם נָקָם לַיהוָה שְׁנַת שִׁלּוּמִים לְרִיב צִיּוֹן׃

שלומים. מל׳ תשלומין:

וְנֶהֶפְכוּ נְחָלֶיהָ לְזֶפֶת וַעֲפָרָהּ לְגָפְרִית וְהָיְתָה אַרְצָהּ לְזֶפֶת בֹּעֵרָה׃

לזפת. הוא שרף האילן הבוער ביותר:

וִירֵשׁוּהָ קָאַת וְקִפּוֹד וְיַנְשׁוֹף וְעֹרֵב יִשְׁכְּנוּ־בָהּ וְנָטָה עָלֶיהָ קַו־תֹהוּ וְאַבְנֵי־בֹהוּ׃

קאת וקפוד. שמות העופות השוכנים בחרבות: וינשף ועורב. שמות מיני עופות: קו. חבל הבנאי: תהו. ענין שממה: ואבני. אבן העופרת של הבנאי: בהו. ענין ריקות:

חֹרֶיהָ וְאֵין־שָׁם מְלוּכָה יִקְרָאוּ וְכָל־שָׂרֶיהָ יִהְיוּ אָפֶס׃

חריה. ענין שררה כמו ואריבה את החורים (נחמיה ה׳:ז׳): אפס. ענין העדר וכליון:

וְעָלְתָה אַרְמְנֹתֶיהָ סִירִים קִמּוֹשׂ וָחוֹחַ בְּמִבְצָרֶיהָ וְהָיְתָה נְוֵה תַנִּים חָצִיר לִבְנוֹת יַעֲנָה׃

סירים קמוש וחוח. שמות מיני קוצים: נוה. מדור: תנים. מין נחשים: חציר. כמו חצר, וכן ישיש וישש (דה״ב נו): לבנות יענה. שם עוף מדברי בת היענה:

וּפָגְשׁוּ צִיִּים אֶת־אִיִּים וְשָׂעִיר עַל־רֵעֵהוּ יִקְרָא אַךְ־שָׁם הִרְגִּיעָה לִּילִית וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ׃

ופגשו. ענין פגיעה: ציים. איים שמות חיות קטנות: ושעיר. כן נקרא השד כי נראה כשעיר למי שמאמין בו וכן ושעירים ירקדו שם (לעיל יג): על רעהו. אל רעהו: הרגיעה. מל׳ מרגוע והשקט: לילית. היא אם השדים: מנוח. מקום מנוחה:

שָׁמָּה קִנְּנָה קִפּוֹז וַתְּמַלֵּט וּבָקְעָה וְדָגְרָה בְצִלָּהּ אַךְ־שָׁם נִקְבְּצוּ דַיּוֹת אִשָּׁה רְעוּתָהּ׃

קננה. ענין מדור כמו קן צפור (דברים כב): קפוז. הוא קפוד האמור למעלה ותמלט. כן נקרא לידת הביצה וכן והמליטה זכר (לקמן סז): ודגרה. כן נקרא קריאת העוף להמשיך אחריו אפרוחיו וכן קורא דגר (ירמיה יז): דיות. שם מין עוף דיה: אשה רעותה. כן דרך המקרא לומר על דברים השוים ואף אם אינו בעל חי כמ״ש בכרובים איש אל אחיו (שמות כ״ה:כ׳):

דִּרְשׁוּ מֵעַל־סֵפֶר יְהוָה וּקְרָאוּ אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה אִשָּׁה רְעוּתָהּ לֹא פָקָדוּ כִּי־פִי הוּא צִוָּה וְרוּחוֹ הוּא קִבְּצָן׃

נעדרה. ענין חסרון כמו איש לא נעדר (לקמן מ): פקדו. גם הוא ענין חסרון כמו כי יפקד מושבך (שמואל א כ׳:י״ח): קבצן. ענין אסיפה:

וְהוּא־הִפִּיל לָהֶן גּוֹרָל וְיָדוֹ חִלְּקַתָּה לָהֶם בַּקָּו עַד־עוֹלָם יִירָשׁוּהָ לְדוֹר וָדוֹר יִשְׁכְּנוּ־בָהּ׃

בקו. הוא חבל המדה: