מצודת ציון על ישעיהו ד

וְהֶחֱזִיקוּ שֶׁבַע נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר לַחְמֵנוּ נֹאכֵל וְשִׂמְלָתֵנוּ נִלְבָּשׁ רַק יִקָּרֵא שִׁמְךָ עָלֵינוּ אֱסֹף חֶרְפָּתֵנוּ׃

והחזיקו. ענין אחיזה: אסוף. הכנס כמו ואין איש מאסף (שופטים י״ט:ט״ו):

בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח יְהוָה לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל׃

לצבי. להדר ויופי כמו וצבי עדיו (יחזקאל ז): לגאון. לממשל רב וכן לפני שבר גאון (משלי ט״ז:י״ח): לפליטת. לשארית:

אִם רָחַץ אֲדֹנָי אֵת צֹאַת בְּנוֹת־צִיּוֹן וְאֶת־דְּמֵי יְרוּשָׁלִַם יָדִיחַ מִקִּרְבָּהּ בְּרוּחַ מִשְׁפָּט וּבְרוּחַ בָּעֵר׃

אם. ענינו כמו כאשר וכן ואם יהיה היובל (במדבר ל״ו:ד׳): צואת. מל׳ צואה ויאמר על עבירות מגונות: ידיח. מלשון הדחה ושטיפה: בער. ענין הפנוי מן העולם כמו הנני מבעיר אחרי בעשא (מ״א י״ו):

וּבָרָא יְהוָה עַל כָּל־מְכוֹן הַר־צִיּוֹן וְעַל־מִקְרָאֶהָ עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְנֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה לָיְלָה כִּי עַל־כָּל־כָּבוֹד חֻפָּה׃

מכון. מל׳ הכנה: מקראיה. הקרואים והמזומנים לבוא בה: ונוגה. הארה וזריחה: חופה. ענין מכסה:

וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל־יוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר׃

מחורב. ענין יובש כמו ונתתי יאורים חרבה (יחזקאל ל׳:י״ב) ור״ל משרב וחום המביא היובש: מזרם. ענין שטיפת ומרוצת המים: