מצודת ציון על ישעיהו מד

כִּי אֶצָּק־מַיִם עַל־צָמֵא וְנֹזְלִים עַל־יַבָּשָׁה אֶצֹּק רוּחִי עַל־זַרְעֶךָ וּבִרְכָתִי עַל־צֶאֱצָאֶיךָ׃

אצק. מל׳ יציקה ושפיכה: ונוזלים. ענין נטיפה כמו יזל מים מדליו (במדבר כ״ד:ז׳): על יבשה. ר״ל על מקום יבש: רוחי. ענין רצון וכן עד יערה עלינו רוח ממרום (לעיל ל״ב): צאצאיך. הבנים היוצאים ממך:

וְצָמְחוּ בְּבֵין חָצִיר כַּעֲרָבִים עַל־יִבְלֵי־מָיִם׃

חציר. דשא ועשב: כערבים. שם אילן סרק ערבי נחל: יבלי מים. פלגי מים וכן ועל יובל ישלח שרשיו (ירמיהו י״ז:ח׳):

זֶה יֹאמַר לַיהוָה אָנִי וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם־יַעֲקֹב וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַיהוָה וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה׃

יכנה. שם שאינו שם העצמי וכן אכנך ולא ידעתני (לקמן מ״ה):

וּמִי־כָמוֹנִי יִקְרָא וְיַגִּידֶהָ וְיַעְרְכֶהָ לִי מִשּׂוּמִי עַם־עוֹלָם וְאֹתִיּוֹת וַאֲשֶׁר תָּבֹאנָה יַגִּידוּ לָמוֹ׃

ויערכה. מל׳ עריכה וסדור: ואותיות. הבאות כמו אתא בוקר (לעיל כ״א): למו. להם:

אַל־תִּפְחֲדוּ וְאַל־תִּרְהוּ הֲלֹא מֵאָז הִשְׁמַעְתִּיךָ וְהִגַּדְתִּי וְאַתֶּם עֵדָי הֲיֵשׁ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדַי וְאֵין צוּר בַּל־יָדָעְתִּי׃

תרהו. אין לו דמיון ופתרונו לפי ענינו הוא ענין פחד כת״י: צור. ענין חוזק:

יֹצְרֵי־פֶסֶל כֻּלָּם תֹּהוּ וַחֲמוּדֵיהֶם בַּל־יוֹעִילוּ וְעֵדֵיהֶם הֵמָּה בַּל־יִרְאוּ וּבַל־יֵדְעוּ לְמַעַן יֵבֹשׁוּ׃

יוצרי. ענין עשיה וחדוש וכן יוצר עמל עלי חוק (תהילים צ״ד:כ׳):

מִי־יָצַר אֵל וּפֶסֶל נָסָךְ לְבִלְתִּי הוֹעִיל׃

נסך. ענין יציקה והתכה:

הֵן כָּל־חֲבֵרָיו יֵבֹשׁוּ וְחָרָשִׁים הֵמָּה מֵאָדָם יִתְקַבְּצוּ כֻלָּם יַעֲמֹדוּ יִפְחֲדוּ יֵבֹשׁוּ יָחַד׃

וחרשים. אומנים:

חָרַשׁ בַּרְזֶל מַעֲצָד וּפָעַל בַּפֶּחָם וּבַמַּקָּבוֹת יִצְּרֵהוּ וַיִּפְעָלֵהוּ בִּזְרוֹעַ כֹּחוֹ גַּם־רָעֵב וְאֵין כֹּחַ לֹא־שָׁתָה מַיִם וַיִּיעָף׃

מעצד. שם כלי גדול עשוי לחתוך בו וכן מעשה ידי חרש במעצד (ירמיהו י׳:ג׳) בפחם. גחלת כמו נופח באש פחם (לקמן נד): ובמקבות. הוא הפטיש וכן ותשם את המקבת בידה (שופטים ד׳:כ״א): יצרהו. יעשהו ויחדשהו:

חָרַשׁ עֵצִים נָטָה קָו יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד יַעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּתַבְנִית אִישׁ כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת׃

קו. חבל המדה: יתארהו. מלשון תואר ותמונה: בשרד. הוא שם צבע מה במקצעות. הוא מכלי הנגרים מקלף בהם העץ ומחליקו והוא מל׳ ואת הבית יקציע (ויקרא י״ד:מ״א) שהוא ענין קלוף: ובמחוגה. כן שם הכלי שעושים בו העגולים: יתארהו. ענין סבוב וכן ותאר הגבול (יהושע טו): כתבנית. דמות לצורה:

לִכְרָת־לוֹ אֲרָזִים וַיִּקַּח תִּרְזָה וְאַלּוֹן וַיְאַמֶּץ־לוֹ בַּעֲצֵי־יָעַר נָטַע אֹרֶן וְגֶשֶׁם יְגַדֵּל׃

תרזה ואלון. שמות אילני סרק: ויאמץ. ענין התחזקות: אורן. שם אילן סרק ובדרז״ל ארונים עשו (ר״ה כג):

וְהָיָה לְאָדָם לְבָעֵר וַיִּקַּח מֵהֶם וַיָּחָם אַף־יַשִּׂיק וְאָפָה לָחֶם אַף־יִפְעַל־אֵל וַיִּשְׁתָּחוּ עָשָׂהוּ פֶסֶל וַיִּסְגָּד־לָמוֹ׃

לבער. ענין הדלקה: ויחם. מל׳ חמימות: ישיק. כמו יסיק בסמ״ך והוא מלשון היסק והבערה: ויסגד. ענין השתחואה כמו ולדניאל סגיד (דניאל ב):

חֶצְיוֹ שָׂרַף בְּמוֹ־אֵשׁ עַל־חֶצְיוֹ בָּשָׂר יֹאכֵל יִצְלֶה צָלִי וְיִשְׂבָּע אַף־יָחֹם וְיֹאמַר הֶאָח חַמּוֹתִי רָאִיתִי אוּר׃

במו. בתוך: האח. הוא ענין ל׳ שמחה כמו האח האח ראתה עינינו (תהלים לה): חמותי. מל׳ חמימה: אור. שלהבת המאיר וכן אור לשבת נגדו (לקמן מז):

וּשְׁאֵרִיתוֹ לְאֵל עָשָׂה לְפִסְלוֹ יסגוד־[יִסְגָּד־] לוֹ וְיִשְׁתַּחוּ וְיִתְפַּלֵּל אֵלָיו וְיֹאמַר הַצִּילֵנִי כִּי אֵלִי אָתָּה׃

ושאריתו. ענין שיור:

לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם מֵהַשְׂכִּיל לִבֹּתָם׃

טח. ענין מריחה ומשיחה וכן וטח את הבית (ויקרא י״ד:מ״ב): לבותם. מל׳ לב:

וְלֹא־יָשִׁיב אֶל־לִבּוֹ וְלֹא דַעַת וְלֹא־תְבוּנָה לֵאמֹר חֶצְיוֹ שָׂרַפְתִּי בְמוֹ־אֵשׁ וְאַף אָפִיתִי עַל־גֶּחָלָיו לֶחֶם אֶצְלֶה בָשָׂר וְאֹכֵל וְיִתְרוֹ לְתוֹעֵבָה אֶעֱשֶׂה לְבוּל עֵץ אֶסְגּוֹד׃

ויתרו. מלשון נותר: לבול. כמו ליבול וכן כי בול הרים ישא לו (איוב מ׳:כ׳) וענינו צמח וענף: אסגוד. אשתחוה:

רֹעֶה אֵפֶר לֵב הוּתַל הִטָּהוּ וְלֹא־יַצִּיל אֶת־נַפְשׁוֹ וְלֹא יֹאמַר הֲלוֹא שֶׁקֶר בִּימִינִי׃

רועה. ר״ל מנהיג: היתל. ענין לעג וכן ויהתל בהם אליהו (מ״א יח):

זְכָר־אֵלֶּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל כִּי עַבְדִּי־אָתָּה יְצַרְתִּיךָ עֶבֶד־לִי אַתָּה יִשְׂרָאֵל לֹא תִנָּשֵׁנִי׃

תנשני. ענין שכחה וכן נשני אלהים (בראשית לא):

מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃

מחיתי. ענין מחיקה וכן אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך (לעיל מג) כעב וכענן. הם ענין אחד וכפל במ״ש:

רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי־עָשָׂה יְהוָה הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ פִּצְחוּ הָרִים רִנָּה יַעַר וְכָל־עֵץ בּוֹ כִּי־גָאַל יְהוָה יַעֲקֹב וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר׃

הריעו. מלשון תרועה: תחתיות. מל׳ תחת ומלמטה: פצחו. פתחו פה בהרמת קול לרנן וכן פצחי רנה וצהלי (לקמן נד): יתפאר. ענין שבח והלל:

כֹּה־אָמַר יְהוָה גֹּאֲלֶךָ וְיֹצֶרְךָ מִבָּטֶן אָנֹכִי יְהוָה עֹשֶׂה כֹּל נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדִּי רֹקַע הָאָרֶץ מי אתי [מֵאִתִּי׃]

רוקע. ענין פרישה ושטיחה כמו לרוקע הארץ על המים (תהילים קל״ו:ו׳):

מֵפֵר אֹתוֹת בַּדִּים וְקֹסְמִים יְהוֹלֵל מֵשִׁיב חֲכָמִים אָחוֹר וְדַעְתָּם יְשַׂכֵּל׃

מפר. ענין מניעה ובטול כמו אישה הפרם (במדבר ל): אותות. מלשון אות וסימן: בדים. ענין כזב הבדוי מן הלב וכן בדיך מתים יחרישו (איוב יא) וחוזי הכוכבי׳ יקראו כן כי ע״פ הרוב ידברו כזב הבדוי מן הלב: וקוסמים. הוא ענין כשוף: יהולל. ענין שטות כמו ושופטים יהולל (שם י״ב): יסכל. מל׳ סכלות ושטות:

מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ וַעֲצַת מַלְאָכָיו יַשְׁלִים הָאֹמֵר לִירוּשָׁלִַם תּוּשָׁב וּלְעָרֵי יְהוּדָה תִּבָּנֶינָה וְחָרְבוֹתֶיהָ אֲקוֹמֵם׃

מקים. מל׳ קיום: מלאכיו. שלוחיו: ישלים. מל׳ השלמה וגמר: לירושלים. בעבור ירושלם וכן פתח פיך לאלם (משלי ל״א:ח׳): תושב. מל׳ ישיבה: תבנינה. מל׳ בנין: וחרבותיה. מל׳ חורבה:

הָאֹמֵר לַצּוּלָה חֳרָבִי וְנַהֲרֹתַיִךְ אוֹבִישׁ׃

לצולה. למצולה וענינו מקום רבוי המים וכן ותשליכני מצולה (יונה ב): חרבי. ענין יובש כמו חרבו המים (בראשית ח): אוביש. מל׳ יבש:

הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל־חֶפְצִי יַשְׁלִם וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד׃

חפצי. רצוני: תוסד. מל׳ יסוד: