מצודת ציון על ישעיהו מו

כָּרַע בֵּל קֹרֵס נְבוֹ הָיוּ עֲצַבֵּיהֶם לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה נְשֻׂאֹתֵיכֶם עֲמוּסוֹת מַשָּׂא לַעֲיֵפָה׃

בל. נבו. שמות גלולים של בבל: קורס. ענין כפיפה והוא מל׳ קרסי זהב (שמות כ״ז) שהיו כפופים בראשיהם לתחבם בלולאות: עצביהם. כן יקראו הגלולים ע״ש שמעציבים לב עובדיהם צועקים אליהם ואינם נענים: עמוסות. ענין הטענת משא כבד וכן אבי העמיס עליכם (מ״א י״ב): לעיפה. מלשון עייפות ויגיעה:

קָרְסוּ כָרְעוּ יַחְדָּו לֹא יָכְלוּ מַלֵּט מַשָּׂא וְנַפְשָׁם בַּשְּׁבִי הָלָכָה׃

מלט. ענין הצלה: ונפשם. כמו וגופם וכן ורקה נפשו (לעיל כ״ט):

שִׁמְעוּ אֵלַי בֵּית יַעֲקֹב וְכָל־שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל הַעֲמֻסִים מִנִּי־בֶטֶן הַנְּשֻׂאִים מִנִּי־רָחַם׃

שארית. שיור: מני. מן והיו״ד נוספת: הנשואים. מל׳ משא: רחם. רחם האשה:

וְעַד־זִקְנָה אֲנִי הוּא וְעַד־שֵיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט׃

שיבה. הוא יותר מהזקנה: אסבול. ענין טעינת משא וכן יסור סובלו (לעיל י):

לְמִי תְדַמְיוּנִי וְתַשְׁווּ וְתַמְשִׁלוּנִי וְנִדְמֶה׃

תדמיוני. מל׳ דמיון: ותשוו. מל׳ השואה: ותמשלוני. ענין דמיון:

הַזָּלִים זָהָב מִכִּיס וְכֶסֶף בַּקָּנֶה יִשְׁקֹלוּ יִשְׂכְּרוּ צוֹרֵף וְיַעֲשֵׂהוּ אֵל יִסְגְּדוּ אַף־יִשְׁתַּחֲוּוּ׃

הזלים. מל׳ הזלה ושפיכה וכן יזלו מים (תהלים קמ״ז): מכיס. ענין אמתחת ושק: בקנה. הוא כעין מטה ובו תולים מאזני המשקל: ישקולו. מל׳ משקל: ישכרו. מל׳ שכר: יסגדו. ענין השתחואה אלא שקטנה הימנה וכן יסגד לו (לעיל מ״ד):

יִשָּׂאֻהוּ עַל־כָּתֵף יִסְבְּלֻהוּ וְיַנִּיחֻהוּ תַחְתָּיו וְיַעֲמֹד מִמְּקוֹמוֹ לֹא יָמִישׁ אַף־יִצְעַק אֵלָיו וְלֹא יַעֲנֶה מִצָּרָתוֹ לֹא יוֹשִׁיעֶנּוּ׃

יסבלוהו. מל׳ סבל ומשא: תחתיו. במקומו וכן וישבו תחתם (יהושע ה): ימיש. ענין הסרה כמו לא ימיש עמוד הענן (שמות טו): יענה. מל׳ עניה ותשובה:

זִכְרוּ־זֹאת וְהִתְאֹשָׁשׁוּ הָשִׁיבוּ פוֹשְׁעִים עַל־לֵב׃

והתאוששו. התחזקו כבנין היסוד כמו לאשישי קיר חרשת (לעיל ט״ו):

זִכְרוּ רִאשֹׁנוֹת מֵעוֹלָם כִּי אָנֹכִי אֵל וְאֵין עוֹד אֱלֹהִים וְאֶפֶס כָּמוֹנִי׃

ואפס. ענינו כמו לא:

קֹרֵא מִמִּזְרָח עַיִט מֵאֶרֶץ מֶרְחָק אִישׁ עצתו [עֲצָתִי] אַף־דִּבַּרְתִּי אַף־אֲבִיאֶנָּה יָצַרְתִּי אַף־אֶעֱשֶׂנָּה׃

עיט. כן יקרא העוף הדורס כמו וירד העיט על הפגרים (בראשית ט״ז):