מצודת ציון על ישעיהו ח

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי קַח־לְךָ גִּלָּיוֹן גָּדוֹל וּכְתֹב עָלָיו בְּחֶרֶט אֱנוֹשׁ לְמַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז׃

גליון. הוא מל׳ מגילה ונקרא ע״ש סופו כמו ובגדי ערומים תפשיט (איוב כ״ב:ו׳) והדומים: בחרט. ענינו עט וקולמוס ודומה לו ויצר אותו בחרט (שמות ל״ב:ד׳): חש. ענין מהירות:

וָאֶקְרַב אֶל־הַנְּבִיאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי קְרָא שְׁמוֹ מַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז׃

הנביאה. כן תקרא אשת הנביא:

כִּי בְּטֶרֶם יֵדַע הַנַּעַר קְרֹא אָבִי וְאִמִּי יִשָּׂא אֶת־חֵיל דַּמֶּשֶׂק וְאֵת שְׁלַל שֹׁמְרוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר׃

חיל. הון ועושר:

יַעַן כִּי מָאַס הָעָם הַזֶּה אֵת מֵי הַשִּׁלֹחַ הַהֹלְכִים לְאַט וּמְשׂוֹשׂ אֶת־רְצִין וּבֶן־רְמַלְיָהוּ׃

השלוח. שם נחל קטן: לאט. בנחת וכן אתנהלה לאטי (בראשית לג):

וְלָכֵן הִנֵּה אֲדֹנָי מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם אֶת־מֵי הַנָּהָר הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים אֶת־מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֶת־כָּל־כְּבוֹדוֹ וְעָלָה עַל־כָּל־אֲפִיקָיו וְהָלַךְ עַל־כָּל־גְּדוֹתָיו׃

אפיקיו. הוא המקום שנגרים שם המים בחוזק וכן כאפיקים בנגב (תהילים קכ״ו:ד׳): גדותיו. הם שפתי האפיקים וכן והירדן מלא על כל גדותיו (יהושע ג׳:ט״ו):

וְחָלַף בִּיהוּדָה שָׁטַף וְעָבַר עַד־צַוָּאר יַגִּיעַ וְהָיָה מֻטּוֹת כְּנָפָיו מְלֹא רֹחַב־אַרְצְךָ עִמָּנוּ אֵל׃

וחלף. ועבר: מוטות. מל׳ הטיה: כנפיו. מל׳ כנף:

רֹעוּ עַמִּים וָחֹתּוּ וְהַאֲזִינוּ כֹּל מֶרְחַקֵּי־אָרֶץ הִתְאַזְּרוּ וָחֹתּוּ הִתְאַזְּרוּ וָחֹתּוּ׃

רועו. ענינו שבירה ורציצה כמו תרועם בשבט ברזל (תהילים ב׳:ט׳): וחותו. גם הוא ענין שבירה כמו יחת אפרים מעם (לעיל ז): התאזרו. התחזקו כי האזור במתניו הוא מחזק ומזרז ביותר:

לֹא־תֹאמְרוּן קֶשֶׁר לְכֹל אֲשֶׁר־יֹאמַר הָעָם הַזֶּה קָשֶׁר וְאֶת־מוֹרָאוֹ לֹא־תִירְאוּ וְלֹא תַעֲרִיצוּ׃

קשר. ענין אגודה אחת: תעריצו. ענין חוזק כמו כגבור עריץ (ירמיה כ):

וְהָיָה לְמִקְדָּשׁ וּלְאֶבֶן נֶגֶף וּלְצוּר מִכְשׁוֹל לִשְׁנֵי בָתֵּי יִשְׂרָאֵל לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ לְיוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִָם׃

למקדש. ענינו ארמון משגב וכן כי מקדש מלך הוא (עמוס ז׳:י״ג): נגף. ענין הכאה:

וְכָשְׁלוּ בָם רַבִּים וְנָפְלוּ וְנִשְׁבָּרוּ וְנוֹקְשׁוּ וְנִלְכָּדוּ׃

ונוקשו. יפלו בהמוקש:

צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי׃

צור. ענין קשירה כמו מי צרר מים בשמלה (משלי ל׳:ד׳): תעודה. ענין התראה ע״ש שדרך להתרות בעדים לבל יכחיש והתורה נקראת כן על שהיא מלאת מהתראות ואזהרות: חתום. ענין סגירה כמו הספר החתום (לקמן כט): בלמדי. ר״ל בתלמידים וכן וכל בניך למודי ה׳ (לקמן נד):

וְחִכִּיתִי לַיהוָה הַמַּסְתִּיר פָּנָיו מִבֵּית יַעֲקֹב וְקִוֵּיתִי־לוֹ׃

וחכיתי. ענין תקוה כמו אשרי כל חוכי לו (לקמן ל):

וְכִי־יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם דִּרְשׁוּ אֶל־הָאֹבוֹת וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִים הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים הֲלוֹא־עַם אֶל־אֱלֹהָיו יִדְרֹשׁ בְּעַד הַחַיִּים אֶל־הַמֵּתִים׃

האובות. המעלים את המת לשאול ממנו עתידות: והידעונים. המכניסים עצם חיה ששמה ידוע והעצם מדבר ע״י כשוף: המצפצפים. כן נקרא השמעת קול העוף כמו ופוצה פה ומצפצף (לקמן י): והמהגים. כן נקרא השמעת קול היונה כמו אהגה כיונה (לקמן לח):

לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה אִם־לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אֵין־לוֹ שָׁחַר׃

לתורה. באה הלמ״ד במקום בי״ת וכן ישבת לכסא (תהילים ט׳:ה׳) ומשפטו בכסא: ולתעודה. כן נקראה התורה עם שאמר לתורה אמר גם לתעודה וכן אדמת עפר (דניאל י״ב:ב׳) והדומים: שחר. ענין זוהר ואורה והוא מל׳ אור השחר:

וְעָבַר בָּהּ נִקְשֶׁה וְרָעֵב וְהָיָה כִי־יִרְעַב וְהִתְקַצַּף וְקִלֵּל בְּמַלְכּוֹ וּבֵאלֹהָיו וּפָנָה לְמָעְלָה׃

נקשה. מל׳ קשה: והתקצף. מל׳ קצף וכעס:

וְאֶל־אֶרֶץ יַבִּיט וְהִנֵּה צָרָה וַחֲשֵׁכָה מְעוּף צוּקָה וַאֲפֵלָה מְנֻדָּח׃

מעוף. ענין חשך כמו תעופה כבקר תהיה (איוב יא): מנודח. מל׳ דחיה:

כִּי לֹא מוּעָף לַאֲשֶׁר מוּצָק לָהּ כָּעֵת הָרִאשׁוֹן הֵקַל אַרְצָה זְבֻלוּן וְאַרְצָה נַפְתָּלִי וְהָאַחֲרוֹן הִכְבִּיד דֶּרֶךְ הַיָּם עֵבֶר הַיַּרְדֵּן גְּלִיל הַגּוֹיִם׃

מועף. מל׳ עיפות: מוצק. מל׳ צוקה וצרה: גליל. ענין סבוב: