רשב"ם על בראשית ב

וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת׃

ויברך אלהים את יום השביעי: כשהגיע עת יום השבת כבר ברא הק' כל צורכי הבריות ומזונתם ונמצא השבת מבורך מכל טוב:

זאת הפעם עצם מעצמי: דווקא, אבל מכאן ואילך אינו כן אלא האיש יוצא מן האשה: