רש"י על איוב ט

אִם־יַחְפֹּץ לָרִיב עִמּוֹ לֹא־יַעֲנֶנּוּ אַחַת מִנִּי־אָלֶף׃

(מענה איוב):לריב עמו. להתווכח עמו:

חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ מִי־הִקְשָׁה אֵלָיו וַיִּשְׁלָם׃

חכם לבב. הוא לריב: ואמיץ כח. להיפרע: מי הקשה. לבו והלך שלם פרעה הקשה ונחסר וכן כל המקשים:

הַמַּעְתִּיק הָרִים וְלֹא יָדָעוּ אֲשֶׁר הֲפָכָם בְּאַפּוֹ׃

המעתיק הרים. המסלקם כהופכו סדום: ולא ידעו. עד שנהפכו:

הַמַּרְגִּיז אֶרֶץ מִמְּקוֹמָהּ וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַלָּצוּן׃

המרגיז ארץ. בהביטו אליה ותרעד:

הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם׃

האומר לחרס. לשמש דום והוא שמר אמרת מלך ולא יזרח: ובעד. וכנגד הכוכבים יסגור מחיצה ולא יאירו:

נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדּוֹ וְדוֹרֵךְ עַל־בָּמֳתֵי יָם׃

נוטה שמים לבדו. ומלאכים נבראו ביום שני שלא תאמר מיכאל מתח בצפון וגבריאל בדרום: על במתי ים. על גובהי ים ועל מעשה בראשית נאמר שגבהו המים התחתונים לרום למעלה ודרכם:

עֹשֶׂה־עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה וְחַדְרֵי תֵמָן׃

כסיל וכימה. מזלות הם: וחדרי תימן. להכניס שם סופה כמו שאמר מן החדר תבוא סופה (לקמן לז):

הֵן יַעֲבֹר עָלַי וְלֹא אֶרְאֶה וְיַחֲלֹף וְלֹא־אָבִין לוֹ׃

הן יעבור וגו'. ידעתי כי כל אשר יחפוץ יעשה: יעבור עלי. לפני ולא אראנו:

הֵן יַחְתֹּף מִי יְשִׁיבֶנּוּ מִי־יֹאמַר אֵלָיו מַה־תַּעֲשֶׂה׃

יחתוף. יכה פתאום כמו (משלי כ״ג:כ״ח) היא כחתף תארוב לשון פתאום הוא:

אֱלוֹהַּ לֹא־יָשִׁיב אַפּוֹ תחתו [תַּחְתָּיו] שָׁחֲחוּ עֹזְרֵי רָהַב׃

לא ישיב אפו. מפני יראת (וצדקת ס"א) איש: תחתיו שחחו. צבא מרום שבאו לעזור את מצרים, מצרים נקרא רהב שנאמר לכן קראתי לזאת רהב הם שבת (ישעיהו ל׳:ז׳) על שם גאותם אשר אמרו מי ה' וגו' (שמות ג):

אַף כִּי־אָנֹכִי אֶעֱנֶנּוּ אֶבְחֲרָה דְבָרַי עִמּוֹ׃

אף. כ"ש:

אֲשֶׁר אִם־צָדַקְתִּי לֹא אֶעֱנֶה לִמְשֹׁפְטִי אֶתְחַנָּן׃

לא אענה. אירא להרים קול לפניו: למשופטי. כמו לשופטי:

אִם־קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי לֹא־אַאֲמִין כִּי־יַאֲזִין קוֹלִי׃

לא אאמין. לא אוכל להאמין מיראתי אותו כי איך לא איראנו:

אֲשֶׁר־בִּשְׂעָרָה יְשׁוּפֵנִי וְהִרְבָּה פְצָעַי חִנָּם׃

אשר בשערה. נתחלפה צורתי (ס"א שורתי) לפניו: ישופני. יכתתני ואכות אותו טחון (דברים ט׳:כ״א) מתרגמינן ושפית יתיה: פצעי. מכה המוציאה דם וליחה:

לֹא־יִתְּנֵנִי הָשֵׁב רוּחִי כִּי יַשְׂבִּעַנִי מַמְּרֹרִים׃

לא יתנני. אינו מניחני להשיב רוחי אלי:

אִם־לְכֹחַ אַמִּיץ הִנֵּה וְאִם־לְמִשְׁפָּט מִי יוֹעִידֵנִי׃

אם לכח. איך אריב עמו אם לכח הוא בא אמיץ הנה הוא: ואם למשפט. מי יוכל להועידני לפניו ולהחזיק דבר משפטי:

אִם־אֶצְדָּק פִּי יַרְשִׁיעֵנִי תָּם־אָנִי וַיַּעְקְשֵׁנִי׃

הלא אם אצדק פי ירשיעני. כי יסתמו דברי מיראה ויעקשני פי:

תָּם־אָנִי לֹא־אֵדַע נַפְשִׁי אֶמְאַס חַיָּי׃

תם אני. יודע אני בעצמי שאני תם ואעפ"כ לא אדע נפשי במה אמצא נופש:

אַחַת הִיא עַל־כֵּן אָמַרְתִּי תָּם וְרָשָׁע הוּא מְכַלֶּה׃

אחת היא. בעולם ועליה אמרתי שתם ורשע הוא מכלה בעבורה, ומה היא:

אִם־שׁוֹט יָמִית פִּתְאֹם לְמַסַּת נְקִיִּם יִלְעָג׃

אם שוט. ל' של שטן ימית פתאום את הצדיק: למסת נקיים. שהמית ילעג:

אֶרֶץ נִתְּנָה בְיַד־רָשָׁע פְּנֵי־שֹׁפְטֶיהָ יְכַסֶּה אִם־לֹא אֵפוֹא מִי־הוּא׃

ביד רשע. כלפי שטן: פני שופטיה יכסה. מהבחין בדבר אמת: ואם לא איפוא. דבר אמת דבר זה מי הוא המכלה את התמימים:

וְיָמַי קַלּוּ מִנִּי־רָץ בָּרְחוּ לֹא־רָאוּ טוֹבָה׃

וימי. עם כליון שאר התמימי' קלו מני רץ:

חָלְפוּ עִם־אֳנִיּוֹת אֵבֶה כְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ עֲלֵי־אֹכֶל׃

אבה. שם נהר שוטף: יטוש. יפרח:

אִם־אָמְרִי אֶשְׁכְּחָה שִׂיחִי אֶעֶזְבָה פָנַי וְאַבְלִיגָה׃

שיחי. דברי צערי: פני. חמתי: ואבליגה. אתחזק כמו המבליג שוד על עז (עמוס ה׳:ט׳):

יָגֹרְתִּי כָל־עַצְּבֹתָי יָדַעְתִּי כִּי־לֹא תְנַקֵּנִי׃

יגורתי כל עצבותי. שלא יניחוני מלצעוק: ידעתי כי לא תנקני. מעוני מלהפרע ממנו:

אָנֹכִי אֶרְשָׁע לָמָּה־זֶּה הֶבֶל אִיגָע׃

למה זה הבל איגע. לבא במשפט:

אִם־הִתְרָחַצְתִּי במו־[בְמֵי־] שָׁלֶג וַהֲזִכּוֹתִי בְּבֹר כַּפָּי׃

בבור. נקיון:

אָז בַּשַּׁחַת תִּטְבְּלֵנִי וְתִעֲבוּנִי שַׂלְמוֹתָי׃

בשחת תטבלני. להיות צחון ומגואל כלומר אז תמצא לי עון רב:

כִּי־לֹא־אִישׁ כָּמֹנִי אֶעֱנֶנּוּ נָבוֹא יַחְדָּו בַּמִּשְׁפָּט׃

במשפט. בדברי תוכחות משפט משמש ג' לשונו' תחלתו הוכחת דברים, אמצעיתו פסק דין וסופו משטר יסורין וגיבוי חוב ופעמים שהמקרא כותבו ע"ש תחלתו ופעמים ע"ש אמצעיתו ופעמים ע"ש אחריתו:

לֹא יֵשׁ־בֵּינֵינוּ מוֹכִיחַ יָשֵׁת יָדוֹ עַל־שְׁנֵינוּ׃

מוכיח. דרשני"ר בלע"ז מרא' לכל א' חובתו וזכותו: ישת ידו. משטר אימתו וניגושו: על שנינו. שלא יחזק החזק את הרפה:

אַדַבְּרָה וְלֹא אִירָאֶנּוּ כִּי לֹא־כֵן אָנֹכִי עִמָּדִי׃

כי לא כן אנכי. על כן שאנכי ירא אני מוחזק בי שלא אתחייב בדין: