רש"י על משלי כב

נִבְחָר שֵׁם מֵעֹשֶׁר רָב מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טוֹב׃

נבחר שם מעשר רב. שם טוב: מכסף ומזהב. נבחר חן טוב:

עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ עֹשֵׂה כֻלָּם יְהוָה׃

עושה כולם ה'. כשעני אומר לעשיר פרנסני והוא עונה קשות עושה כולם ה' הקב"ה עושה אותם חדשים לזה עני ולזה עשיר:

עָרוּם רָאָה רָעָה ויסתר [וְנִסְתָּר] וּפְתָיִים עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ׃

ערום ראה רעה. עונש של עבירה ונסתר ולא עבר עבירה:

עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת יְהוָה עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים׃

עקב ענוה. בשביל הענוה יראת ה' באה, ד"א ענוה עיקר והיראה טפילה ועקב לה מדרס לרגליה:

צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם׃

צנים פחים. כמו (במדבר ל״ג:נ״ה) לצנינים בצדיכם ובאו עליך הוצן (יחזקאל כ״ג:כ״ד) ל' גדודים ולסטים: צנים פחים. הם טמונים בדרכי המעקש דרכיו כלומר יסורים מוכני' לו: שומר נפשו ירחק מהם. שמיישר מעשיו ינצל מהם:

חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל־פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי־יַזְקִין לֹא־יָסוּר מִמֶּנָּה׃

חנוך לנער. לפי מה שתלמד לנער ותחנכהו בדברים אם לטוב אם לרע: גם כי יזקין לא יסור ממנה:

עָשִׁיר בְּרָשִׁים יִמְשׁוֹל וְעֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה׃

עשיר ברשים ימשול. עם הארץ צריך לתלמיד חכם לעולם:

זוֹרֵעַ עַוְלָה יקצור־[יִקְצָר־] אָוֶן וְשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ יִכְלֶה׃

זורע עולה. יקצר און לפי זריעתו קצירתו לפי פעולתו יהיה קבלת משכורתו: ושבט עברתו יכלה. קנה השבולת שלו כלה והולך לו, יש אומרים (סא"א) שבט חמתו שרודה בני אדם כלה והולך לו לפי שמפסיד את יכולתו:

גָּרֵשׁ לֵץ וְיֵצֵא מָדוֹן וְיִשְׁבֹּת דִּין וְקָלוֹן׃

גרש לץ. יצר הרע:

אֹהֵב טהור־[טְהָר־] לֵב חֵן שְׂפָתָיו רֵעֵהוּ מֶלֶךְ׃

אוהב. טהר לב חן שפתיו מי ששפתיו חן: רעהו מלך. הקב"ה אוהבו ומחבבו:

אָמַר עָצֵל אֲרִי בַחוּץ בְּתוֹךְ רְחֹבוֹת אֵרָצֵחַ׃

אמר עצל ארי בחוץ. איך אצא ללמוד תורה:

שׁוּחָה עֲמֻקָּה פִּי זָרוֹת זְעוּם יְהוָה יפול־[יִפָּל־] שָׁם׃

שוחה עמוקה פי זרות. פי עובדי גלולים: זעום ה'. מי שהקב"ה שונאו נופל ונכשל בה: זעום. נזוף מלפניו:

עֹשֵׁק דָּל לְהַרְבּוֹת לוֹ נֹתֵן לְעָשִׁיר אַךְ־לְמַחְסוֹר׃

עושק דל להרבות לו. עושר: נותן לעשיר. סוף שנותן ממונו לעו"ג העשירי' ואך למחסור הוא בא:

הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים וְלִבְּךָ תָּשִׁית לְדַעְתִּי׃

הט אזנך שמע דברי חכמים. ללמוד תורה מחכם כל שהוא: ולבך תשית לדעתי. ואם רבך רשע לא תלמוד ממעשיו:

כִּי־נָעִים כִּי־תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ יִכֹּנוּ יַחְדָּו עַל־שְׂפָתֶיךָ׃

כי נעים. יהי לך לאחר זמן אם תשמרם ותצפנם בבטנך שלא תשכחם ואימתי יהיו שמורים בלבך בזמן שיכונו על שפתיך כאשר תוציאם בפיך:

לִהְיוֹת בַּיהוָה מִבְטַחֶךָ הוֹדַעְתִּיךָ הַיּוֹם אַף־אָתָּה׃

להיות בה' מבטחך הודעתיך. אני מודיעך שתבטח בה' ותעסוק בתורה ולא תאמר איך אבטל ממלאכתי ואיך אתפרנס:

הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ שלשום [שָׁלִישִׁים] בְּמוֹעֵצֹת וָדָעַת׃

הלא כתבתי לך שלשים. תור' ונביאים וכתובים:

לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ׃

להודיעך קושט. שלישים כתבתי לך כדי שתבין מתוכם קושט אמרי אמת. להשיב אמרים אמת: לשולחך. לשואלך הוראה:

אַל־תִּגְזָל־דָּל כִּי דַל־הוּא וְאַל־תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר׃

אל תגזל דל. אל תגזלנו כי תראנו דל בעבור שהוא דל ואין לו כח לעמוד נגדך:

כִּי־יְהוָה יָרִיב רִיבָם וְקָבַע אֶת־קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ׃

כי ה' יריב ריבם וקבע. ויגזול את הנפש: קובעיהם. גוזליה' ובלשון ארמי קביעה גזילה במסכ' ראש השנה אתא ההוא גברא לקמיה אמר ליה קבען פלניא וכו':

אַל־תִּתְרַע אֶת־בַּעַל אָף וְאֶת־אִישׁ חֵמוֹת לֹא תָבוֹא׃

אל תתרע. אל תתחבר לשון רעות:

פֶּן־תֶּאֱלַף ארחתו [אֹרְחֹתָיו] וְלָקַחְתָּ מוֹקֵשׁ לְנַפְשֶׁךָ׃

פן תאלף. פן תלמד:

אַל־תְּהִי בְתֹקְעֵי־כָף בַּעֹרְבִים מַשָּׁאוֹת׃

אל תהי בתוקעי כף בעורבים משאות. הלואות כמו משאת מאומה (דברי' כד):

אַל־תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֶיךָ׃

אל תסג גבול עולם. אל תשג אחור מנהג אבותיך ואז"ל המניח כלכלה תחת הגפן בשעת בצירה כדי שיפול בתוכו הפרט על זה נאמר אל תסג גבול וגו', תסג כמו יסוגו אחור (תהלים קכט):