רש"י על משלי ח

הֲלֹא־חָכְמָה תִקְרָא וּתְבוּנָה תִּתֵּן קוֹלָהּ׃

הלא חכמה תקרא. הלא התורה מכרזת אליכם דברים האמורים למטה בענין:

לְיַד־שְׁעָרִים לְפִי־קָרֶת מְבוֹא פְתָחִים תָּרֹנָּה׃

לפי קרת. תקרה הנתונה על השער ויושבים עליה: תרונה. תזעקנה ומה היא אומרת אליכם אישים אקרא:

שִׁמְעוּ כִּי־נְגִידִים אֲדַבֵּר וּמִפְתַּח שְׂפָתַי מֵישָׁרִים׃

שמעו כי נגידים אדבר. דברי נגידות וחשיבות:

בְּצֶדֶק כָּל־אִמְרֵי־פִי אֵין בָּהֶם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ׃

נפתל ועקש. עקמומיות:

קְחוּ־מוּסָרִי וְאַל־כָּסֶף וְדַעַת מֵחָרוּץ נִבְחָר׃

מחרוץ. ממיני הזהב הוא:

כִּי־טוֹבָה חָכְמָה מִפְּנִינִים וְכָל־חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ־בָהּ׃

מפנינים. מרגליות: לא ישוו בה. לא ידמו לשויה:

אֲ‍נִי־חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה וְדַעַת מְזִמּוֹת אֶמְצָא׃

שכנתי ערמה. אצל ערמה, שכיון שלמד אדם תורה נכנס בו ערמימות של כל דבר:

יִרְאַת יְהוָה שְׂנֹאת רָע גֵּאָה וְגָאוֹן וְדֶרֶךְ רָע וּפִי תַהְפֻּכוֹת שָׂנֵאתִי׃

יראת ה' שנאת רע. זהו המוסר שהחכמה מכרזת לבריות:

בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק׃

בי מלכים ימלוכו. שהדינים והמשפטים אני מלמדם:

אֲנִי אהביה [אֹהֲבַי] אֵהָב וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי׃

אהב. כמו אאהב: אהבי. אהביה כתיב אמר הקב"ה אני אהביה של תורה אהב זו שמעתי מרבי אהרן בשם רבי נתן: ימצאנני. נו"ן יתירה חמשים שערי בינה אמציאנו:

לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא׃

להנחיל אוהבי יש. יש אתי נחלה רבה:

יְהוָה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז׃

ראשית דרכו. קודם בריאתו של עולם:

מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי־אָרֶץ׃

נסכתי מראש. ל' נסיכי בני אדם (יחזקאל לה):

בְּאֵין־תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי בְּאֵין מַעְיָנוֹת נִכְבַּדֵּי־מָיִם׃

חוללתי. נבראתי:

בְּטֶרֶם הָרִים הָטְבָּעוּ לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתִּי׃

בטרם הרים הטבעו. בתוך המים:

עַד־לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת וְרֹאשׁ עָפְרוֹת תֵּבֵל׃

ארץ וחוצות. ארץ ישראל ושאר ארצות: וראש עפרות תבל. אדם הראשון:

בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם אָנִי בְּחוּקוֹ חוּג עַל־פְּנֵי תְהוֹם׃

בחקו חוג על פני תהום. כשרקע חוג הארץ על המים, חוק גבול בל יעבור: חוג. לשון הקף כמו ובמחוגה יתארהו (ישעיה מד) קונפא"ש בלעז:

בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים מִמָּעַל בַּעֲזוֹז עִינוֹת תְּהוֹם׃

בעזוז. כשהגביר מעיינות תהום:

בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ וּמַיִם לֹא יַעַבְרוּ־פִיו בְּחוּקוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץ׃

בשומו לים חוקו. וגזר על ים סוף כשבראו על מנת להבקע לפני משה: בחקו מוסדי ארץ. בחיקתו, מל' חקו כמו על כפים חקתיך (שם מט) וכן ומחיק הארץ (יחזקאל מג):

וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל־עֵת׃

אמון. גדילה אצלו ל' האמונים עלי תולע (איכה ד׳:ה׳): יום יום. אלפים שנה:

מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ וְשַׁעֲשֻׁעַי אֶת־בְּנֵי אָדָם׃

משחקת בתבל ארצו. כל דורות הרשעים שהיו מאדם ועד נח ומנח ועד אברהם הייתי משחקת עליהם: ושעשועי. צפיתי עד בא דור המדבר ויקבלוני:

וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ־לִי וְאַשְׁרֵי דְּרָכַי יִשְׁמֹרוּ׃

ועתה בנים שמעו לי:

שִׁמְעוּ מוּסָר וַחֲכָמוּ וְאַל־תִּפְרָעוּ׃

ואל תפרעו. ואל תבטלו מוסרי:

אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל־דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי׃

לשקוד. לשמור: על דלתותי. להכנס ראשון לבית המדרש ולבית הכנסת ולצאת אחרון: