רש"י על תהלים צז

יְהוָה מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים׃

ה' מלך. בנטלו המלוכה מעמלק ומזרעו: תגל הארץ. זהו שאמר (יחזקאל ל״ה:י״ד) כשמוח כל הארץ שממה אעשה לך, על עמלק נתנבא כן:

אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו׃

אש לפניו תלך. במלחמת גוג ומגוג דכתיב במלחמתו (שם לח) ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית:

הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ׃

ברקיו. זהרוריו, לשון למען היה לה ברק מורטה (יחזקאל כ״א:ט״ו): ותחל. ביום ההוא יהיה רעש גדול על אדמת ישראל ורעשו מפניו דגי הים: ותחל. לשון חיל כיולדה (מיכה ד):

הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי יְהוָה מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כָּל־הָאָרֶץ׃

כדונג נמסו. דכתיב ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות: כדונג. כשעוה:

יֵבֹשׁוּ כָּל־עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים הִשְׁתַּחֲווּ־לוֹ כָּל־אֱלֹהִים׃

יבשו כל עובדי פסל. דכתיב (ישעיהו ב׳:י״ח) והאלילים כליל יחלוף: המתהללים. המתפארים לע"ג:

שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח צִיּוֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ יְהוָה׃

משפטיך. נקמתך:

אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי־לֵב שִׂמְחָה׃

אור זרוע לצדיק. זריעה ממש מוכנת לצמוח להם: