תְּהִלִּים קכה

גודל הטקסט

מְפָרְשִׁים (לחיצה להצגה או להסתרה)

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הַבֹּטְחִים בַּיהוָה כְּהַר־צִיּוֹן לֹא־יִמּוֹט לְעוֹלָם יֵשֵׁב׃

רַשִׁ״י שיר המעלות הבוטחים בה'. לא ימוטו כהר ציון אשר לא ימוט כי כאשר ירושלים הרים סביב לה כן הקב"ה סביב לעמו:

אִבְּן עֶזְרָא שיר המעלות הבוטחים - לעתיד. לעולם ישב - בימי המשיח.

מְצוּדַת דָּוִד הבוטחים בה׳‎. אותם הבוטחים בה׳‎ המה כהר ציון אשר לא ינטה ממקומו ולעולם ישב על כנו:

ב יְרוּשָׁלִַם הָרִים סָבִיב לָהּ וַיהוָה סָבִיב לְעַמּוֹ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם׃

אִבְּן עֶזְרָא ירושלים הרים - שהם עומדים סביבה והשם סביב עמו בתוכה, על כן לא יוכל האויב לבוא לצור על ירושלים.

מְצוּדַת דָּוִד ירושלים. כמו ירושלים שההרים מסבבים לה כן ה׳‎ סביבות עמו הבוטחים בו להגין עליהם עד עולם:

ג כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים לְמַעַן לֹא־יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָתָה יְדֵיהֶם׃

רַשִׁ״י כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים. (כי לא יתן הקב"ה את ממשלת הרשעים לנוח על הצדיקים) למען כי הצדיקים נזהרין מלשלוח ידיהם בעולה:

אִבְּן עֶזְרָא כי - טעם גורל הצדיקים – הם ישראל שנחלו את הארץ כמו ובהפילכם את הארץ, בגורל. שבט הרשע - הם גויי הארצות. וטעם למען כטעם: אשר לא ילמדו אתכם.

מְצוּדַת דָּוִד כי לא ינוח. אם הרשעים מושלים זמן מה על הצדיקים אבל לא לזמן מרובה ינוח גדלות הרשעים על נחלת הצדיקים הנתון לגורלם: למען. בכדי שלא ישלחו הצדיקים גם המה את ידיהם לאחוז בעולה בראותם גדלות הרשעים זמן מרובה:

מְצוּדַת צִיּוֹן שבט. ענין ממשלה על כי ביד המושל שבט המוסר לייסר המחויב וכן לא יסור שבט מיהודה (בראשית מ״ט:י׳): גורל. הנחלה שנפל לגורלם לחלקם ועל כי על פי רוב מחלקים נחלה בגורל אמר לשון גורל:

ד הֵיטִיבָה יְהוָה לַטּוֹבִים וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם׃

אִבְּן עֶזְרָא הטיבה - יתפלל המשורר או על דרך נבואה. וטעם בלבותם – כי היושר בלב הוא והוא היסוד והדבור והמעשה כמו בניין.

מְצוּדַת דָּוִד ולישרים בלבותם. לאותם שהם טובים ביושר לבב ולא לרמות:

ה וְהַמַּטִּים עַקַלְקַלּוֹתָם יוֹלִיכֵם יְהוָה אֶת־פֹּעֲלֵי הָאָוֶן שָׁלוֹם עַל־יִשְׂרָאֵל׃

רַשִׁ״י והמטים עקלקלותם. על הבריות למצוא עלילות רשע יוליכם ה' את פועלי און:

אִבְּן עֶזְרָא והמטים - כמו: ומטי גר ולא יראוני והבי"ת חסרה, כמו: הנמצאים בית ה' וככה הוא והמטים בעקלקלותם, יתפלל שירחיקם השם ויהיו עם פועלי און עם הגוים, אז יהיו שלום על ישראל.

מְצוּדַת דָּוִד והמטים. אבל אותם שהמה מטים עצמם אחר דרך עקלקלות ר״‎ל שכל טובתם הוא לרמות את הבריות: יוליכם. אותם יוליך ה׳‎ לאבדון עם פועלי האון ודומה להם עם שעדיין לא פעלו האון ויהיה א״‎כ שלום על הישרים כי יאבדו טרם פעלו האון עם רמיית טובתם:

מְצוּדַת צִיּוֹן והמטים. מלשון נטיה: עקלקלותם. ענין עקמימות כמו ארחות עקלקלות (שופטים ה):

Hebrew text: Tanach with Nikud, Public Domain.