א הַמּוֹכֵר פֵּרוֹת שׁוֹבָךְ אוֹ פֵּרוֹת כַּוֶּרֶת לַחֲבֵרוֹ, קָנָה; וְאֵין זֶה מוֹכֵר דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מוֹכֵר יוֹנִים שֶׁיִּוָּלְדוּ אוֹ דְּבַשׁ שֶׁיָּבוֹא לַכַּוֶּרֶת, אֶלָּא הוּא מוֹכֵר שׁוֹבָךְ לְפֵרוֹתָיו אוֹ כַּוֶּרֶת לְדִבְשָׁהּ; שֶׁהֲרֵי הוּא כְּמוֹכֵר אַמַּת הַמַּיִם לַחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא נֶהֱנֶה בְּכָל מַה שֶּׁיָּצוּד בָּהּ, כָּךְ זֶה הִקְנָה שׁוֹבָךְ זֶה לְפֵרוֹתָיו כְּמוֹ שֶׁמּוֹכֵר אִילָן לְפֵרוֹתָיו:
ב הַבֵּיצִים וְהָאֶפְרוֹחִים עַצְמָם שֶׁיֵּשׁ בַּשּׁוֹבָךְ, לֹא קָנָה אוֹתָם בַּעַל הַשּׁוֹבָךְ כָּל זְמַן שֶׁלֹּא פָּרְחוּ. וְדָבָר זֶה תַּקָּנַת חֲכָמִים הוּא, וּמִשּׁוּם לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים נָגְעוּ בָּהּ. לְפִיכָךְ, הָרוֹצֶה לְהַקְנוֹת אֶפְרוֹחִים וּבֵיצִים אֵלּוּ לַחֲבֵרוֹ, מְטַפֵּחַ (פֵּרוּשׁ, מַכֶּה בְּיָדוֹ) עַל הַשּׁוֹבָךְ עַד שֶׁיִּפְרְחוּ הָאִמָּהוֹת וְיִגְבְּהוּ מֵעַל הָאָרֶץ, וְאַחַר כָּךְ יַקְנֶה אוֹתָם לַחֲבֵרוֹ בְּאֶחָד מִדַּרְכֵי הַקְנָאוֹת הַמִּטַּלְטְלִין:
א סָעִיף א אלא הוא מוכר שובך לפירותיו כו' הב"י כתב הטעם מפני שהשובך אינו נחשב וטפל הוא לפירותיו ונמכר מסתמא עמו משא"כ אילן שאינו טפל להפירות היוצאים ממנו ובפריש' כתבתי לחלק ביניהן בענין אחר והוא דמדלא אמר פירות יוני שובך פ' או יונים שיולדו לי בשנה זו אני מוכר לך נשמע מלשונו דכוונתו היה להקנות לו היונים שיולדו לו באופן המועיל וכאלו א"ל השובך מכור לך להיונים שיולדו לתוכו וכן הכוורת לדבשו ומפני שלא תאמר אף אם אמר לו אני מוכר לך השובך להיונים שיוולדו לא יהא נמכר עמו כיון שהוא דבר שלא בא לעולם ואין היונים יוולדו מגוף שובך כמו פירות האילן שיצאו מגוף האילן משום הכי אמר שדומה למוכר אמת המים כו' שגם כן הדגים אינם נולדים מגוף המים אלא נתגדלו בתוכו ונמכרים כמו מי שמוכר אילן לפירותיו מה"ט הקדים הרמב"ם והמחבר השוואתו לדין מוכר אמת המים וסיים וכתב עליו כמו שמוכר אילן כו' ולא כתב "וכמו בוי"ו מוכח מזה דר"ל והרי שניהן הן כמו שמוכר אילן כו' ועפ"ר וק"ל:
ב סָעִיף ב כ"ז שלא פרחו. פי' שלא פרחו האפרוחים דאם פרחו לית בהו איסור דלא תקח האם על הבנים אף שלא עמדה מעליהן האם דבפרק שלוח הקן דרשינן אפרוחים דומיא דבצים מה בצים שלא פרחו כן אפרוחים וכמ"ש הרמב"ם פרק י"ג מהלכות שכנים ובטור י"ד סימן רצ"ב ע"ש:
ג סָעִיף ב מטפח על השובך כו'. כתוב בד"מ ומשמע מפי' רש"י דאף אם "עמדה מעליהם פעם אחת קנאה ודלא משמע כן בהמ"מ פכ"ג ממכירה ועד"ר:
ד סָעִיף ב עד שיפריחו האמהות. הוא הדין אם פרחו האפרוחים אלא מיירי כאן באפרוחים קטנים שאינם יכולין לפרוח אף אם יטפח בקן ודומיא דבצים שבקן ולהן אין תקנה עד שיפרח מהן האם ומיד שיפריחו האמהות מהן חצירו קונה לו האפרוחים והביצים ושוב אף אם חזר ורובץ עליהן האם מותר ליקח האם עם הבנים ואף שכתב שלח תשלח ודרשו רז"ל אפי' מאה פעמים הני מילי כשהקן אינו בחצירו דאז אף אם פרח מהן האם כ"ז שלא נטל לידו הקן וזכה בהן לא מיקרי מזומן וחזר האיסור לכמו שהיה משא"כ כשהוא בחצירו דמיד שפרח מהן האם זכה חצירו בקן ונעשה מזומן ודרשינן כי יקרא פרט למזומן ועפ"ר מ"ש עוד מזה:
א סָעִיף א שהרי הוא כמוכר אמת המים כתב הסמ"ע דלא תימא אף אם אמר לו אני מוכר לך השובך ליונים שיולדו לא נמכר עמו כיון שהוא דשלבל"ע ואין היונים נולדות מגוף השובך כמו פירות אילן שיוצאין מגוף האילן מש"ה אמר שדומה למוכר אמת המים כו' שג"כ אין הדגים נולדין מגוף המים אלא נתגדלו בתוכה ונמכרין עכ"ל ועמ"ש בסי' ר"ט סק"ד:
א סָעִיף א לפירותיו. דמדלא אמר פירות שובך פלוני או יונים שיולדו לי בשנה זו אני מוכר לך נשמע דכוונתו היה להקנות לו באופן המועיל וכאילו א"ל השובך מכור לך להיונים שיולדו בתוכו וכן הכוורת לדבשה וכדי של"ת דאף אם א"ל כן לא יהא נמכר כיון שהוא דשלב"ל דאין היונים נולדים מגוף השובך כמו פירות האילן שיוצאים מגוף האילן מש"ה אמר שדומה לאמת המים שהדגים ג"כ אינן נולדים מגוף המים אלא מתגדלין בתוכו ונמכרין כמו אילן לפירותיו עכ"ל הסמ"ע (והט"ז כתב דאה"נ מיירי באומר שיולדו ואפ"ה לא מקרי דשלב"ל כיון שזכר הכוורת והשובך כו' ע"ש):
ב סָעִיף ב מטפח. כת' בד"מ ומשמע מפרש"י דאף אם עמדה מעליהם פעם אחת קנאה ודלא משמע כן במ"מ פכ"ג דמכירה ועיין במ"מ שזה אינו ועיין בב"ח. ש"ך:
ג סָעִיף ב האמהות. ה"ה אם פרחו האפרוחים אלא דמיירי כאן באפרוחים קטנים שא"י לפרוח אף אם יטפח בקן ודומיא דביצים ולהן אין תקנה עד שתפרח מהן האם ואז מיד קונה לו האפרוחים והביצים ושוב אף אם חזרה ורבצה האם עליהן מותר ליקח האם עם הבנים ואף שדרשו רז"ל שלח תשלח אפילו ק' פעמים ה"מ כשהקן אינו בחצירו דאז אף אם פרחה האם מהן כ"ז שלא נטל הקן בידו וזכה בהן לא מקרי מזומן וחזר האיסור לכמו שהיה משא"כ כשהוא בחצירו מיד שהאם פרחה זכה חצירו בקן ונעשה מזומן. סמ"ע:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.