א הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ לְזָרְעָהּ שׁוּמְשְׁמִין וּזְרָעָהּ חִטִּים, וְעָשְׂתָה חִטִּים שֶׁשָּׁוִין כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת מֵהַשּׁוּמְשְׁמִין, אֵין לוֹ עָלָיו אֶלָּא תַּרְעֹמֶת. עָשְׂתָה פָּחוֹת מִמַּה שֶׁהִיא רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת מֵהַשּׁוּמְשְׁמִין, מְשַׁלֵּם לוֹ הַמְקַבֵּל כְּפִי מַה שֶּׁהִיא רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת מֵהַשּׁוּמְשְׁמִין. עָשְׂתָה חִטִּים יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהִיא רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת מֵהַשּׁוּמְשְׁמִין, חוֹלְקִין לְפִי הַתְּנַאי שֶׁבֵּינֵיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁמִּשְׂתַּכֵּר בַּעַל הַקַּרְקַע:
א סָעִיף א לזורעה שוממשין כו'. ל' הטור והשומשמין מכחישין את הקרקע יותר מחיטין וגם דמיהן יקרים יותר מזרע חיטין:
ב סָעִיף א אין לו עליו אלא תרעומות י"מ דר"ל להנותן יש תרעומות על המקבל ששינה ממה שהתנה עמו לזורעה שומשמין משום דלשומשמין היה צריך ואף שבדמי החיטין היה יכול לקנות שומשמין מן השוק מ"מ ניחא ליה בשלו ואין בזה אלא תרעומות ולא היזק ממון אבל יותר נראה לי דר"ל דהמקבל יש לו תרעומות על הנותן על מה שטרח עד שהצליחו להיות שווים לשומשמין וצריך ליתן לו החציה ואינו מנכה לו מה שהרויח הנותן דלא לכחוש ארעא וכל זה כ' הטור אלא שלא כתב דיש עליו תרעומות והביא עליו דברי הרמב"ם שהן כדברי המחבר שכתב שיש לו עליו תרעומות:
ג סָעִיף א משלם לו המקבל כפי כו'. קמ"ל בזה דאין המקבל יכול לומר לטובה כוונתי שלא לכחוש ארעא אלא צריך לשלם לו מטעם דאמרי אינשי לכחוש ארעא ולא לכחוש מריה:
ד סָעִיף א עשתה חיטין יותר ממה שהיתה ראוי כו'. ל' הטור ואין המקבל יכול לו' אלו זרעתיה שומשמין היה נכחש הקרקע יותר וגם לא היתה מצלח' בזריעו' החיטין כל כך אם לא שטרחתי בה הרבה לפיכך אנכה לך מחלקך מה שהרוחת שלא נכחש הקרקע וגם אקח היתרון ששוה החיטין יותר על השומשמין שבא מכח טרחותי דישיב לו הנותן וכי טרחתך לבד גרמא ולא טובת השדה מ"ה חולקין:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.