א מְקַבֵּל שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהִסְתַּלֵּק מֵהַשָּׂדֶה, וְהָיוּ שָׁם זְרָעִים שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְהִמָּכֵר אוֹ שֶׁנִּגְמְרוּ וְלֹא הִגִּיעַ יוֹם הַשּׁוּק לְמוֹכְרָן, שָׁמִין אוֹתָן וְנוֹטֵל מִבַּעַל הַקַּרְקַע:
ב כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין הַמְקַבֵּל וּבַעַל הַקַּרְקַע בַּתְּבוּאָה, כָּךְ חוֹלְקִין בַּתֶּבֶן וּבַקַּשׁ. כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בַּיַּיִן, כָּךְ חוֹלְקִים בַּזְּמוֹרוֹת. אֲבָל הַקָּנִים שֶׁמַּעֲמִידִין תַּחַת הַגְּפָנִים, אִם קָנוּ אוֹתָם בְּשֻׁתָּפוּת הֲרֵי אֵלּוּ חוֹלְקִים בָּהֶם, וְאִם הֵם מִשֶּׁל אֶחָד מֵהֶם, זֶה שֶׁקָּנָה אוֹתָם הֲרֵי הֵם שֶׁלּוֹ; וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
א סָעִיף א שמין אותו ונוטל מבעל הקרקע פי' שמין כמה הן שווין עתה ובעל הקרקע נותן לו דמיהן כפי חלקו שיש לו בהן:
ב סָעִיף ב ואם הם של אחד מהן. פי' דלפעמים נותן המקבל כל הצריך לאותו כרם והשדה ופעמים הנותן וכמ"ש בסימן ש"ך ע"ש וע"ל סי' רט"ו סעיף ז' שכתב הטור והמחב' ג"כ מאלו הקנים לענין אם נמכרו בכלל השדה בסתם:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.