שולחן ערוך, אורח חיים תקעב
א אֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית עַל הַצִּבּוּר בִּתְחִלָּה בְּיוֹם חֲמִישִׁי, שֶׁלֹּא לְהַפְקִיעַ (פי' שֶׁלֹּא לְיַקֵר הַשַּׁעַר) שְׁעָרִים; וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין לָחוּשׁ לְכָךְ.
ב אֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית עַל הַצִּבּוּר בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, אוֹ בַּחֲנֻכָּה וּפוּרִים, אוֹ בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד; וְאִם הִתְחִילוּ לְהִתְעַנּוֹת עַל הַצָּרָה, אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד, וּפָגַע בָּהֶם יוֹם (אֶחָד) מֵאֵלּוּ, מִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין הַיּוֹם בְּתַעֲנִית.
ג צִבּוּר שֶׁבִּקְּשׁוּ לִגְזֹר תַּעֲנִית שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי, וּפָגַע בַּתַּעֲנִית ט"וּ בִּשְׁבָט, הַתַּעֲנִית נִדְחֶה לְשַׁבָּת הַבָּאָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגְזְרוּ תַּעֲנִית בְּט"וּ בִּשְׁבָט שֶׁהוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת; הַגָּה: מִיהוּ אִם הִתְחִילוּ לְהִתְעַנּוֹת, אֵין מַפְסִיקִין, כְּמוֹ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְחֹל הַמּוֹעֵד (בֵּית יוֹסֵף).
מִשְׁנָה בְּרוּרָה
סָעִיף א
א (א) בתחלה - לאפוקי אם הוא באמצע כגון שגוזרין בה"ב מותר: ש"ע סָעִיף א
ב (ב) שלא להפקיע שערים - כשיראו שיקנו ב' סעודות גדולות לצורך הלילה ולצורך סעודת שבת יסברו שרעב בא לעולם ויפקיעו השערים: ש"ע סָעִיף א
ג (ג) ואפילו במקום וכו' - כגון בעיר שרובה עו"ג. ואפשר דבמדינות אלו דלא שכיחי מפקיעי שערים מותר לגזור תענית ביום ה' וכן נוהגין [מ"א וש"א]: ש"ע סָעִיף א
סָעִיף ב
ד (ד) ואם התחילו - י"א שאם לא עלה על דעתם שבהמשך הימים יפגע בהם אחד מאלו הימים אף אם התחילו מפסיקין: ש"ע סָעִיף ב
ה (ה) מתענין ומשלימין - אע"ג דר"ח אקרי מועד מ"מ לא מקרי יום משתה ושמחה: ש"ע סָעִיף ב
סָעִיף ג
ו (ו) צבור - פעם אחד גזר מהרי"ל שלא לאכול בשר בכל יום ב' עד ר"ה וחל ט"ו באב ביום ב' ולא רצה לאכול בשר אבל בעיוה"כ ובסעודת מצוה כגון פדיון הבן מותר בבשר ויין ומסיק המ"א דדוקא התם שהוא גזר וכולם היו סומכין עליו בכונתו תליא מילתא שלא נתכוין לאסור בעיו"כ ולא בסעודת מצוה אבל יחיד שקבל עליו חל עליו דאין מחוייב לאכול בשר אפילו בשבת ויו"ט עי"ש: ש"ע סָעִיף ג
מָגֵן אַבְרָהָם
סָעִיף א
א שלא להפקיע שערים. כשיראו כשיקנו ב' סעודות גדולות לצורך הלילה ולצורך שבת יסברו שרעב בא לעולם ויפקיעו השערים: ש"ע סָעִיף א
ב שאין לחוש לכך. כגון בעיר שרובם עכו"ם ואפשר שבמדינות אלו דלא שכיחי מפקיעי שערים מותר לגזור תענית ביום ה' וכן נוהגין: ש"ע סָעִיף א
סָעִיף ב
ג בר"ח. ובווירמיישא מתענין על הגזירה בר"ח סיון (ב"י סימן תקע"ט בשם רוקח) ומ"ע בתשוב' כתב דלא ילפי' מנייהו בעלמא ועמ"ש סימן תק"ע: ש"ע סָעִיף ב
ד מתענין ומשלימין. אף על גב דר"ח איקרי מועד מ"מ לא מקרי יום משתה ושמחה (רש"י) כ' בפסקי תו' האידנא ציבור דינם כיחיד ומפסיקין בר"ח ומשלימין יום אחר (ב"י) וכמדומה שכן נוהגין (ב"ח) עס"ג: ש"ע סָעִיף ב
סָעִיף ג
ה ציבור שבקשו כו'. פעם א' גזר מהרי"ל שלא לאכול בשר בכל יום ב' עד ר"ה וחל ט"ו באב ביום ב' ולא רצה לאכול בשר אבל בעי"ה מותר ע"ש ה' עי"ה ובה' פדיון הבן כ' שהתיר לאכול בפדיון הבן בשר ויין עכ"ל, ונ"ל כיון שהוא גזר בכוונתו תליא מלתא שלא נתכוין לאסור בט"ו באב ולא בסעודת מצוה אבל יחיד שקבל עליו חל עליו דאין מחויב לאכול בשר אפי' בשב' וי"ט כמ"ש בי"ד סי' שמ"א ולעיל סתקנ"ב ס"י: ש"ע סָעִיף ג
אֵשֶׁל אַבְרָהָם — פרי מגדים על המגן אברהם
סָעִיף א
א שלא עמ״א עב״י בשם פירש״י ז״ל תענית ט״ו ואין חילוק בין תענית גשמים לשאר תענית ואם יש זמן רב בין תענית לתענית אז אף התחילו ביום אחר אפ״ה אין גוזרין בשניה ביום ה׳ עב״י ועיין באות שאח״ז: ש"ע סָעִיף א
ב שאין עמ״א האידנא דל״ש מפקיע שערים גוזרין אף ביום ה׳: ש"ע סָעִיף א
סָעִיף ב
ג בר״ח עמ״א ועסי׳ תק״ע אות ט׳ שם הוכיחו דר״ח הוי דרבנן דאל״כ הוי להפסיק כמו שבת וי״ט וא״כ משמע הה״מ ג״כ מדרבנן הוי מדמתענה אם התחילו כו׳: ש"ע סָעִיף ב
ד מתענין ומשלימין אף בט״ו בשבט אלמא יש ת״צ לענין זה אף לדידן ועב״י וק״ל: ש"ע סָעִיף ב
סָעִיף ג
ה ציבור עמ״א מ״ש בכוונה תליא מילתא ומה שלא רצה לאכול בשר החמיר על עצמו הא באחרים התיר הן בט״ו באב והן סעודת מצוה ועא״ר תק״י אות ט׳ כתב דמיירי שהתנה בפירוש יע״ש: ש"ע סָעִיף ג
בְּאֵר הֵיטֵב
סָעִיף א
א שאין. כגון עיר שרובה עכו"ם. ואפשר במדינות אלו דלא שכיחי מפקיעי שערים מותר לגזור תענית ביום ה' וכן נוהגין. מ"א: ש"ע סָעִיף א
סָעִיף ב
ב מתענין. והאידנא נוהגין להפסיק ודוחין התענית ליום אחר. ב"ח ועיין בספר גבורת אנשים: ש"ע סָעִיף ב
סָעִיף ג
ג צבור. פעם אח' גזר מהרי"ל שלא לאכול בשר בכל יום ב' עד ר"ה וחל ט"ו באב ביום ב' ולא רצה לאכול בשר אבל בערב יה"כ ובסעודת מצוה מותר בבשר ויין ע"ש וכתב מ"א ונ"ל כיון שהוא גזר בכוונתו תליא מלתא שלא נתכוון לאסור בערב יום כפור ולא בסעודת מצוה אבל יחיד שקבל עליו דאין מחויב לאכול בשר אפי' בשבת וי"ט ע"ש: ש"ע סָעִיף ג
בִּיאוּר הַגְרָ״א
סָעִיף א
א ס"א ואפי' במקום כו'. שם י' א' מ"ד ה"מ כו': ש"ע סָעִיף א
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain. Pri Megadim (Eshel Avraham, Mishbetzot Zahav): Warsaw 1877 edition. באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org (GNU FDL 1.3)